לצד הצמיחה המהירה של קפריסין, פרוייקטי הנדל”ן והבניינים הגבוהים שהקימו חברות זרות, אשר העבירו בשנים האחרונות את מרכז עבודתן ועובדיהן לקפריסין, הקפריסאים המקומיים הולכים ומתקשים לרכוש ואף למצוא נכסים להשכרה.
השכר הממוצע בקפריסין אינו מאפשר עמידה בתשלומי משכנתא לבנק וגרוע מכך- אינו מאפשר חסכון הון עצמי הנדרש לרכישת נכס.
מגמת העלייה של שכר הדירה עולה על סך השכר הממוצע והתוצאה היא שהדור הצעיר, ובעיקר זוגות צעירים המכניסים שכר בינוני או נמוך, מתחילים את חייהם עם מכשול דיור קשוח.
על הביקוש ההולך וגובר, שדוחף את המחירים מעלה, מתווספת גם העליה בעלויות חומרי הגלם לבניה והשינוע שלהם וכן הריבית הגבוהה.
נתוני השכר אינם פרופורציונליים למחירי שכר הדירה ועלויות המחיה. אחד מכל שלושה עובדים אינו עולה על ההכנסה הפטורה ממס של 19,500 אלף יורו. על פי האמדנים, אם הכסף שהוצא על שכר דירה עולה על 1/3 מהשכר הכולל, יהיה קשה לעמוד בעלויות המחיה, כך שעלויות שכר הדירה צריכות לכוון ל 500 – 600 יורו.
אם במשפחה יש סטודנט/ים בעיר אחרת ויש צורך לעמוד בשכ”ד נוסף- הורים המגיעים ממעמד בינוני-נמוך, לא יוכלו להרשות זאת לעצמם.
הצורך לגייס הון עצמי לרכישת נכס, בגובה של כשליש מעלותו- מפחית עוד יותר את מספר הצעירים שיוכלו להרשות לעצמם רכישה.
גם במקרה של יישום תוכנית ‘הדיור החברתי’ באמצעות החברה לפיתוח קרקעות קפריסין (KOAG), התנאים וההגבלות בבנקים, אינם שונים מהליכים אחרים, ומשאירים דירות ללא דורש, המוצעות לרכישה למוטבים עם קריטריונים בעלי הכנסה נמוכה.
