אמן הגיטרה הווירטואוז JAYE: משנה חיים דרך מוזיקה
גיטריסט מוערך מקפריסין, שמשגשג כעת במונטריאול, הקדיש את הקריירה שלו לא רק לנגינה בגיטרה אלא גם להוראתה לתלמידים ברחבי העולם. ג’ון יואנו זכה להיפגש עם מוזיקאי יוצא דופן זה.
JAYE, הידוע גם בשם ג’יי ג’אוד, אמן מוכר ומצליח ממונטריאול, עם קשר חזק לקפריסין, עלה לגדולה כמוזיקאי מקצועי, מלחין ומורה לגיטרה בגישה חדשנית. מסעו, החל בילדות מלאת השראה מצפייה בקרלוס סנטנה, שסייעה לו להתגבר על האתגרים הרגשיים בזמן המלחמה ולהפוך לדמות בולטת בעולם המוזיקה. הוא זכה בפרסים ובתארים רבים, כאשר שיטת ההוראה הייחודית שלו חוללה מהפכה באופן שבו תלמידים לומדים לנגן בגיטרה, והשיגו שליטה בקצב חסר תקדים.
הקשר של ג’יי לקפריסין החל בשנות ה-70, כאשר משפחתו חיפשה מקלט ממלחמת האזרחים הלבנונית. בשנת 1981, בגיל שבע בלבד, הוא עבר לצמיתות לקפריסין בעיצומו של הסכסוך. ג’יי מספר על הבריחה הקשה ממולדתו, על משפחתו שאיבדה חברים, בית ורכוש תוך שעות ספורות בלבד. בריחה זו סימנה את ביקורו האחרון בלבנון, ותחילת החיים בקפריסין, בה הפכה המוזיקה לנחמתו.
קפריסין סיפקה לג’יי שלווה בניגוד לעברו הקרוע במלחמה, וטיפחה חברויות קרובות ותחומי עניין בגיטרה ובכדורסל. הוא נזכר בערגה בחיי החברה התוססים של לימסול, ממשחק ביליארד עם חברים ועד פריטה בגיטרה במסיבות חוף.
חינוכו של ג’יי התבסס על דמויות מופת משפיעות, כמו סבו, אזרח צרפתי ממוצא יווני, שתקשר עם ג’יי ביוונית. שחיין ומאמן אקדמי מצטיין, שהשפיע עמוקות על ג’יי והנחיל בו רוח חלוצית שג’יי יישם מאוחר יותר בהוראת גיטרה.
השנים המעצבות שג’יי בילה בקפריסין, כולל משחק כדורסל בקבוצת לימסול AEL, השאירו עליו חותם בל יימחה. עשרות שנים לאחר מכן, ג’יי עדיין רואה בקפריסין את ביתו האמיתי. כשדובר שפות רבות, כולל יוונית וניב קפריסאי, הוא מזדהה לחלוטין עם התרבות הקפריסאית, ומצר על כי לא היה עוזב לעולם אם הנסיבות היו שונות.
עם זאת, בהיעדר מעמד כאזרח מן המניין הוא מצא עצמו עובר לקנדה, שם היה אסיר תודה על קבלת הפנים החמה, קשרי המשפחה ומערכת החינוך המעולה.
ההסתגלות לקנדה הציבה אתגרים, בעיקר הניגוד החד באקלים הקר אל מול החום הים תיכוני. ג’יי איזן בתחילה בין קריירה תאגידית לבין עיסוקיו המוזיקליים, אך בסופו של דבר בחר ללכת בעקבות התשוקה שלו למוזיקה ואימון גיטרה במשרה מלאה.
במהלך 25 השנים האחרונות, ג’יי הצטיין כמורה לגיטרה, והעביר את הידע שלו ליותר מ-12,000 אנשים. ההתלהבות שלו למוזיקה ולהוראה נותרה בלתי פוסקת, מונעת מההשפעה המהפכנית של הוראה בדרך חדשנית ונכונה את תלמידיו, בגילאי 5 עד 82.
ג’יי ממלא גם תפקיד משמעותי בערעור על נורמות התעשייה, וקידם שוויון מגדרי בלימוד גיטרה. הוא תומך בחינוך גיטרה מקיף לכל התלמידים, ללא קשר למגדר, ומעצים אותם למימוש מלוא פוטנציאל הכלי.
מעבר להוראה שלו, ג’יי ייסד את Sharing Music Unites Us בשנת 2013. יוזמה ללא מטרות רווח זו משתמשת במוזיקה ככלי חונכות כדי לתמוך בילדים המתמודדים עם קשיים חמורים, כגון מלחמה ועוני. הארגון שלו משתף פעולה עם מוסדות אקדמיים בעיקר בקנדה, אך מרחיב את פעילותו ברחבי העולם למקומות כמו נפאל ואפריקה.
חווייות הילדות של ג’יי במהלך המלחמה עיצבו את אמונתו בשימוש בכישרונותיו לשירות הזולת. הוא מייחס את השלום והצמיחה האישית שלו למוזיקה ומבקש לספק הזדמנויות דומות לילדים ולמבוגרים כאחד.
למרות ההישגים שלו בחו”ל, הגעגועים של ג’יי לקפריסין נותרו חזקים. הוא מדמיין עתיד שבו יוכל לחזור למדינה האהובה, לתרום לקהילתו, וסוף סוף להרגיש בבית שוב. ג’יי גאה בזהותו הקפריסאית וחולם לשתף פעולה עם עמיתיו הקפריסאים כדי להחזיר לאי שהציע לו כל כך הרבה.
למידע נוסף על שיתוף מוזיקה מאחד אותנו, אנא בקרו בכתובת: www.artistjaye.com/sharing-music-unites-us.