זוגות קפריסאים חד-מיניים שנישאו בחו”ל וחוזרים לקפריסין עם או בלי ילדיהם מוצאים עצמם לכודים על ידי החקיקה הלאומית של המדינה.
הרפובליקה של קפריסין אינה מכירה בנישואיהם או במשפחתם, וכתוצאה מכך זוגות אלה מתמודדים עם מגוון בעיות חברתיות ומעשיות.
למרבה האירוניה, כפי שציינו אתמול נציגי הקהילה הלהט”בית בפרלמנט, כשמדובר בזוגות חד-מיניים מלאומים אחרים, הרפובליקה של קפריסין מכירה הן בנישואיהם והן בילדיהם בהתבסס על המלצות אירופיות.
“אם אנחנו מחזיקים באזרחות קפריסאית, המקרה שלנו מטופל על פי החוק הקפריסאי. אם אין לנו אזרחות קפריסאית, אז הנישואים והמשפחה שלנו מוכרים באמצעות הילו-סליפ, והדברים פשוטים יותר במקרה הזה”, הסבירה חברה ב-Accept-LGBTI, שהתחתנה עם אזרחית קפריסאית אחרת בחו”ל, במהלך ישיבה של הוועדה הפרלמנטרית לזכויות אדם.
היא הוסיפה: “אנחנו מתמודדים עם בעיות של הכרה בילדים שלנו. לדוגמה, אם אני, כאם הביולוגית, הייתי הולכת לעולמי, אשתי (בת הזוג) לא הייתה יכולה לתבוע חזקה על ילדינו מכיוון שהיא אינה מוכרת כאמם. זה חל על כל העניינים הנוגעים לילדים שלנו. בפועל, אנחנו לא מוכרים בכלל, וזכויותינו כאזרחים נפגעות הלכה למעשה”.
הוסבר כי להסכם השותפות האזרחית אין מעמד משפטי לגבי ילדים ועניינים אחרים במדינות אחרות, והוא חל הן על זוגות חד מיניים והן על זוגות מאותו מין.
“יש מקרה של אזרח יווני שהתקשר בהסכם שותפות אזרחית עם אישה קפריסאית, וכשהוא נסע ליוון להסדיר כמה עניינים מנהליים, הוא למד שהסכם השותפות האזרחית הקפריסאי לא מוכר שם כי ביוון יש מערכת אחרת שנקראת הסכם חיים משותפים, וכל מדינה מסדירה את הנושא הזה על פי הקריטריונים שלה, לכן הבעיה נפוצה”, המשיכה.
חברי פרלמנט בוועדה ציינו גם כי “במקרה של זוגות חד-מיניים, הילדים מוכרים כילדיה של האם הביולוגית/בני הזוג. אצל זוגות גברים הבעיה משמעותית עוד יותר”.
פתרון לבעיות אלה, ציינו המשתתפים בפגישה, יכול להיות הכרה בנישואים אזרחיים חד-מיניים בקפריסין, שכן “הפערים הנוכחיים בהכרה במשפחות חד-מיניות מיתרגמים לבעיות בחינוך ולהנפקת מסמכים רשמיים שונים, ויוצרים בעיות מעשיות, בנוסף לבעיות חברתיות שלא אמורות להתקיים מלכתחילה”.
נציגי Accept-LGBTI גם הפנו את תשומת הלב לאפליה ולשיח השנאה שחברי הקהילה הלהט”בית בקפריסין ממשיכים לחוות.
התייחסות מיוחדת נעשתה לקהילות באזור החופשי של פמגוסטה ומחוז לרנקה, שם מדווחים לעתים קרובות תקריות מפלות.
הם נתנו דוגמה של אישה טרנסית שכמעט מדי יום נתונה להתקפות מצד קבוצות ספציפיות של אנשים בשכונה שלה. כפי שתיארו, “היא מותקפת בתוך ביתה ומחוצה לו. הם הכו אותה והטיחו בה עלבונות, ולאחרונה הם אפילו ריססו את ביתה בכתובות כמו “את טרנסית, את צריכה למות”…..
“אפליה ודברי שטנה נפוצים”, אמר נציג של Accept. “פרסמתי סרטון של מצעד הגאווה ברשת, ולא תאמינו איזה תגובות והודעות פוגעניות קיבלתי”, הוסיפו.
חברי הפרלמנט בוועדה הביעו את דאגתם, ונציג משרד המשפטים התבקש להתייחס למאמצי המדינה בתחום המודעות הציבורית, חינוך ילדים למשפחות חד-מיניות וסוגיות להט”ביות בכלל.
הוא ציין כי החלו הליכים לפיתוח אסטרטגיה לאומית וציין כי האסטרטגיה צפויה להיות מוכנה עד סוף 2024.
בפתח הישיבה חזר יו”ר הוועדה על ממצאי סקר אירופי שנערך לאחרונה, ממנו עולה כי שבעה מתוך עשרה קפריסאים מסתירים את נטייתם המינית, ו-71% נמנעים מלהודות בפומבי במערכת היחסים ביניהם. הנתון המקביל באיחוד האירופי הוא 53%.
