“חג המולד הכי מיוחד שלי”: מנהיגים פוליטיים בקפריסין חולקים רגעים וזיכרונות
עונת החגים מביאה תחושה של שמחה ואופטימיות לרבים, אך חשוב להכיר בכך שחוויות אישיות של חג המולד יכולות להשתנות מאוד בשל ההיסטוריה האישית ומסעות החיים.
בסדרה גלוית לב, כמה דמויות פוליטיות קפריסאיות – אניטה דימיטריו, סטפנוס סטפנו, ניקולה פאפאדופולוס, כריסטוס כריסטו, מריו קרויאן, מרינו סיזופולוס וג’ורג’ פרדיקיס – התבקשו להרהר בחג המולד הזכור ביותר שלהם. תגובותיהם מספקות צוהר לחייהם האישיים, החל מזיכרונות ילדות נוסטלגיים ועד רגעים נוקבים במהלך השירות הצבאי, כמו גם זיכרונות מתקופת מגפת הקורונה האחרונה. חלק מהמנהיגים גם הביעו תקווה לפתרון סוגיות לאומיות.
אניטה דימיטריו: חג המולד המיוחד ביותר יהיה זה שיחגג בקפריסין שלנו כשהיא תהיה חופשיה ומאוחדת…
אניטה דימיטריו ציינה במפורש, “חג המולד המיוחד ביותר יהיה זה שיגיע כשקפריסין שלנו חופשית ומאוחדת …” המגלם בתוכו כמיהה משותפת לאחדות ולשלום. חג המולד הוא זמן שבו המהות האמיתית של חמלה, ביחד ואהבה זורחת. זוהי עונה שמעוררת הרהור על רווחתם של אלה שמזלם שפר עליהם פחות, ולימוד של נדיבות והודיה על הברכות שיש לאדם. תקופת החגים מקרבת אנשים לחום ולביטחון של קרוביהם, ומטפחת יצירת זיכרונות מתמשכים ומערכות יחסים שנמשכות כל החיים.
אימוץ רוח חג המולד פירושו גם להושיט יד ללא אנוכיות כדי לסייע לאלה הנמצאים במצוקה קשה, להציע קרני תקווה והארה בתוך הייאוש והחושך. להתקרב לשאיפות של האדם ולהשיג שאיפות נשגבות, להקל על סבלם של אחרים. זהו זמן לחלוק שמחה עם אלה שמתקשים למצוא צחוק ולגייס את האומץ להתמודד עם אתגרים תוך חתירה לעולם טוב יותר.
כל חג מולד הוא ייחודי מטבעו, אך יוצאי הדופן ביותר מסומנים על ידי שחר חדש שבו סמלי חלוקה, כמו אלה שנמצאו בפנטדאקטילוס, נעלמים, וערים כמו ניקוסיה חופשיות מגדרות תיל ומבריקדות. זה כאשר גלי הים של פמגוסטה פוגשים את חופי הזהב במרץ, נושאים איתם מסרים של שלום ושחרור, ומקומות כמו קרפאסיה, קירניה ומורפו מסמלים קפריסין חופשית ומאוחדת שוב.
סטפנוס סטפנו: הרגעים המשפחתיים, כששתי בנותיי היו עדיין ילדות צעירות מאוד…
חג המולד הזכור ביותר עבורי היה זה שביליתי עם המשפחה, בתקופה שבה בנותיי היו רק ילדות קטנות. ההתרגשות שהפגינו בעת כתיבת מכתביהם לסנטה קלאוס הייתה מדבקת. הציפייה שלהם ליום חג המולד, יחד עם הבירורים הבלתי פוסקים שלהם – אם סנטה קיבל את מכתביהם או אם הוא יעביר להם את המתנות שהן ייחלו להן – מילאו את ביתנו בתחושת פליאה. אלה היו השאילתות הפשוטות יותר. הן גם הציגו שאלות מאתגרות יותר על יכולתו הלוגיסטית של סנטה וכיצד הוא ייכנס לביתנו ללא ארובה, מה שגרם לאשתי ולי לרקוח הסברים משכנעים באופן יצירתי.
שיאה של עונת חג מולד אחת התרחש בשנה שבה המשפחה תכננה טיול חג הרחק מהבית. הבת הבכורה התעקשה לא ללכת, חששה שסנטה קלאוס לא יוכל לאתר אותם ולמסור את מתנותיהם. חששותיה נרגעו כאשר הובטח לה שסנטה תמיד יודע היכן למצוא ילדים בחג המולד. למחרת בבוקר, שמחתה הייתה גדולה כשגילתה את המתנות מתחת לעץ, וקראה, משוכנעת, שסנטה אכן לעולם אינו טועה!
ניקולס פאפאדופולוס: חג המולד 2020 וקוביד-19
חג המולד שאני הכי זוכר הוא חג המולד של 2020 – חג המולד של קוביד-19. במהלך אותם ימים ונסיבות קשים, יש להודות, המשפחה שלנו מצאה נחמה בכאוס העולמי שנגרם על ידי נגיף הקורונה. סגורים בבתים שלנו, ההמולה החגיגית הרגילה הפכה לחגיגה אינטימית של אהבה וחברות. היעדר מפגשים חברתיים העביר את הפוקוס למהות חג המולד – משפחה.
כשקישטנו את העץ שלנו והחלפנו מתנות בתוך גבולות הבית שלנו, פשטות הרגעים הפכה עמוקה. המגיפה אילצה אותנו להאט וליהנות מהקשרים החשובים באמת.
את החגיגות בחוץ החליפו משחקי קופסה, ארוחות ביתיות ודיאלוג משמעותי, אשר טיפחו אווירה של חמימות שעלתה על מגבלות המגפה.
למרות הבידוד, רוח חג המולד עדיין הצליחה להאיר את ליבנו. חוסר הוודאות ששרר באותה תקופה טיפח תחושה של אחדות. באותם רגעים שלווים הם נחשף הקסם האמיתי של חג המולד – שביעות רצון והיכולת למצוא שמחה בפשטות, ועוז הרוח הטמון בנוכחות משפחתית. להיות מוקפים באלו שאנחנו אוהבים.
חג המולד של 2020 העביר מסר מתמשך על ההשפעה העמוקה של האהבה בתקופת החגים. מאחל לכולם חג שמח.
כריסטוס כריסטו: יהיה זה חג-מולד מיוחד כאשר המדינה שלנו תזכה לימים טובים יותר, מכל הבחינות.
כריסטוס כריסטו מצפה לחג מולד מיוחד עבור ארצו, וחוזה תקופה של שיפור ושגשוג כללי. לכל חג מולד יש משמעות ייחודית בחיי, שכן כל חגיגה נושאת ערך מיוחד משלה.
עם זאת, אני מאחל שיגיע חג מולד שיבלוט עבורי ועבור כל האזרחים האחרים, ויסמן את תחילתם של זמנים טובים יותר בכל היבט של חיינו.
זה יהיה חג מולד שבו קפריסין תיהנה מהטעם המתוק של החירות, חופשיה מדיכוי הפולשים.
זה יהיה הזמן שבו נוכל להשיב לעצמנו את הגאווה והכבוד הלאומי שנשחקו על ידי עשורים של מדיניות מוטעית בחזית הלאומית, הכלכלית והחברתית.
חג המולד הזכור ביותר יהיה זה שבו כבר אין צורך בחלוקת מזון המונית, שהפכה לצורך שנתי כדי לתמוך עם בני עמנו המתמודדים עם מצוקה אמיתית.
אני מבקש לשלוח את ברכות חג המולד החמות ביותר שלי ומאחל לכולם שנה טובה ושמחה מלאה באושר אישי ומשפחתי.
מריוס קרויאן: חג המולד של מגיפת קוביד 19
יש הרבה ימים חגיגיים ומיוחדים בחיינו. עם זיכרונות, ניחוחות, צבעים ותמונות. מי יכול לשכוח את חג המולד של ילדותו? עוד כשהבית הדיף ריח של קינמון וחיכינו לסנטה קלאוס בקוצר רוח.
אולם חג המולד שלעולם לא אשכח, היה זה שבו האנושות נכנסה למגיפה חסרת תקדים, קוביד 19. חגגתי אותו עם משפחתי, מסוגרים בבית. זה היה חג המולד מחמם הלב, הכי משמעותי בחיי. יחד עם ילדיי ואשתי הוקרתי כל רגע כי הייתה לנו הזדמנות להתחבר באמת ולהעריך את הזמן ביחד. חג המולד הספציפי הזה השאיר בי חותם עמוק כשחלקנו רגעים אינטנסיביים של אהבה יחד וההבנה עד כמה הבריאות שלנו יקרה. כשהתכנסנו סביב שולחן החג, רגעי הבקשות ומשאלות הלב הרגישו אחרת, שכן המשמעות האמיתית של “לידה” שלטה באווירה שמסביב. המשאלות קיבלו משמעות מיוחדת.
הבידוד החברתי שנכפה עלינו הוביל אותנו לחפש את האמת בהתבוננות פנימית. זה היה מנגנון הגנה מרכזי אל מול הזמנים המאתגרים והצער הבלתי צפוי שפקד את האנושות, והדגיש עד כמה יקר ערך הזמן שלנו עם משפחתנו. חשנו כי שום דבר כבר אינו מובן מאליו והזמן שאנחנו מבלים עם יקירנו הוא מה שעושה אותנו מאושרים באמת.
מרינוס סיזופולוס: חג המולד של 1963 ותחילתה של טורקנדרסיה
חגי חג המולד וראש השנה הם בדרך כלל הזיכרונות הנעימים ביותר מהילדות. הרבה יותר בדורות קודמים, שבהם חגים אלו היו שזורים בציפייה לבואו של סנטה קלאוס ובציפייה למתנות חג המולד. עבורי, לעומת זאת, חג המולד שנשאר חרוט בזכרוני הוא זה של 1963, שחפף עם תחילת המהפכה הטורקית.
שנתיים קודם לכן עברה משפחתי מלימסול לכפר דיוריוס, במחוז קירניה. שם הזדמן לי ליצור קשר ולפגוש קפריסאים טורקים בפעם הראשונה. למשפחתי היו יחסים והיכרות טובים מאוד עם כמה משפחות קפריסאיות טורקיות, איתן החלפנו ביקורים.
מוקדם בבוקר יום שבת, 21 בדצמבר 1963, הייתי אז תלמיד בכיתה א’ בבית הספר היסודי, נסעתי עם הוריי לניקוסיה לקניות ורכישת מתנות לחג המולד.
זה היה הבוקר בו חוויתי את תחילתה של טורקנטרסיה. חילופי יריות ופאניקה של האנשים ברחוב ארמו ולדראס.
עם החזרה לכפר, כמו גם בימים שלאחר מכן, צפיתי בהכנות להקמת קבוצות מתנדבים חמושות על ידי תושבי הכפר. קבוצות אלו איישו מוצבים מאולתרים, שנבנו בבתים לאורך קו המגע של הרובע הקפריסאי היווני והקפריסאי הטורקי, ועקבו אחר תנועותיהם של הקפריסאים הטורקים, הקימו תצפיות וסיירו בשכונות הכפר, בעיקר אלו הסמוכות לרובע הקפריסאי הטורקי. כתוצאה מארועים אלו, גם האינטראקציות והביקורים שהיו ידידותיים בעבר עם משפחות קפריסאיות טורקיות הופסקו.
בתחילת 1964 התרחשו סצנות אלימות כאשר אנשים חמושים, שהיו ככל הנראה חברי ה-TMT, הובילו בכוח משפחות קפריסאיות טורקיות לאוטובוסים ומשאיות. משפחות אלו הועברו לכפר אחר המיושב אך ורק על ידי קפריסאים טורקים. אני מאמין שלחוויה זו היתה השפעה משמעותית על ההתעוררות הפוליטית שלי שבאה בעקבותיו.
ג’ורג’ פרדיקיס: חג המולד 1979, חייל בהרקליון
לג’ורג’ פרדיקיס יש זיכרון מיוחד מחג המולד בשנת 1979. כחייל צעיר בן 17.5 הוא הוצב בבסיס צבאי מאולתר הממוקם בהרים מעל הרקליון, והוטל עליו להגן על מחסן דלק.
התנאים היו קשים, קור אדיר, דלת עץ שלא נסגרת טוב ובדידות שנבעה מהעובדה שלא הכרתי אף אחד מקבוצת חיילי המילואים, שהיו כולם צעירים מיוון. לא היה לנו מה לחגוג… כל אחד שכב על מיטה צבאית מטונפת, מנסה למצוא מנוחה למרות הקור והנחירות של הסמל שלו, עד אשר הגיע הזמן להתעורר למשמרת.
מהתצפיות יכולתי לראות את העיר למטה, מוארת ושמחה, כיאה לחגיגות חג המולד.
באותו לילה הרגשתי, לא רק הבנתי, הרגשתי מה זה אומר להיות עם המשפחה שלך בליל חג המולד.
אז עבורי חג המולד הוא שם נרדף למשפחה. למרות שהקונספט נשמע נדוש ואולי עם הזמן איבד קצת מזוהרו והפך משעמם, ג’ורג’ פרדיקיס מוקיר את הפשטות של בילוי חג המולד מוקף במשפחה.
