חגים לאומיים בקפריסין

1. חג המולד 24-26/12

חג המולד הוא תקופת חגיגות חשובה בקפריסין. חגיגות החג הזה הן תערובת מלאה של תרבות, מנהגים ואמונות דתיות.
סגנונות שונים ולעיתים מנוגדים של חגיגת חג המולד בקפריסין מבדלים את קפריסין ממדינות אחרות בעולם.

כנהוג, ערב חג המולד בקפריסין מתחיל עם תהלוכות ומצעדים ברחבי העיר, כולל מקהלות שירי חג מולד מדלת לדלת. מרשים ביותר הוא כי אין מדובר בשירים מודרניים מוכרים כי אם בשירים מהתקופה הביזנטית אשר הועברו מדור לדור ומבוצעים בלילה זה.
יום חג המולד נחגג כמפגש משפחתי. סנטה קלאוס אינו נהוג בתרבות קפריסין וכך גם חילופי מתנות ביום זה.
רוב המשפחות מתחילות את היום בכנסייה ולאחר מכן מבלות את אחר הצהריים והערב בסעודה עם בני משפחתם וחבריהם.

החגיגות נמשכות עד ל-6 בינואר שמציין את התאריך של חג המולד האורתודוקסי או חג ההתגלות עבור הנוצרים הלא-אורתודוקסים.
במהלך חגיגות אלה יש שני אירועים מיוחדים מאוד ב-1 וב-5 בינואר.

2. השנה החדשה 1/1

קפריסין חוגגת את יום השנה החדשה עם חג לאומי ב-1 בינואר, בדומה למרבית העולם. עם זאת, החגיגות מתחילות כבר בערב השנה החדשה ומגיעות לשיאן עם מעבר השעון מ-23:59 ב-31 בדצמבר לחצות ב-1 בינואר.
כמו כן, כל 1 בינואר מציין לא רק את השנה החדשה אלא גם את גם חגיגת סנט בזיליוס. סנט בזיליוס הוא הקדוש המגן של קפריסין והוא “המביא מתנות”, בדומה לסנטה קלאוס. כך הקפריסאים נותנים מתנות בליל ערב השנה החדשה ומחליפים אותן ביניהם בבוקר יום השנה החדשה.

המסורת בקפריסין אומרת שרוחות קטנות וערמומיות מהמרכז של כדור הארץ חודרות לבתים של אנשים במהלך תקופת החגים הזו. מאמינים שהן מתגנבות במורד הארובה ומשחקות תופסת עם אנשים. חלק מהאנשים מפזרים מים קדושים מסביב לבית כהגנה מפני שובבים שטניים אלה!

דבר אחד שאפשר לסמוך עליו בתקופת השנה החדשה בקפריסין הוא שולחן מלא בתבשילים עשירים וקינוחים מתוקים במיוחד. עוגיות שקדים, עוגיות אגוזים, שוקולדים ועוד – כולם נצרכים בשפע. וגם שמיים מוארים בזיקוקים, כוסית לחיים בחצות, והרבה זמן בילוי עם משפחה וחברים.

3. חג ההתגלות Epiphany 6/1

חג ההתגלות או הלילה ה-12 הוא חג נוצרי המציין בכנסיות המזרחיות את טבילת ישו ובכנסיות המערביות את התגלותו של אלוהים בצורת אדם, בדמותו של ישו, בפני שלושת האמגושים. החג נחוג ב-6 בינואר, שנים עשר ימים לאחר חג המולד, ומקורו בנצרות האורתודוקסית.
קפריסין חולקת את מסורות ה-Epiphany שלה עם יוון ועם מדינות אורתודוקסיות מזרחיות אחרות במידה רבה. עם זאת, מחוץ לאזורים אלה, מסורות אלה אינן מוכרות ברובן. למעשה, במקום להתמקד בהגעת שלושת האמגושים ב-Epiphany, בקפריסין מתמקדים בהטבלתו של ישו.

מסורות חג:

• צלב עץ/זהב מושלך לים (או לאגם) ע”י הכומר או הבישוףף וצעירים יקפצו וינסו למצוא את הצלב. על פי המסורת, האדם שמוצא את הצלב ומחזיר אותו לכומר אמור להיות בעל מזל טוב בשנה הקרובה. מסורת זו מתקיימת מדי שנה הן בקפריסין והן ביוון.
• ממתקי Epiphany מיוחדים הנקראים loukoumades.
• ילדים מבקשים מהסבים והסבתות מתנות כספיות קטנות, לאחר ששרו להם שיר Epiphany מסורתי.

4. יום העצמאות הלאומי 1/4

יום העצמאות נחגג בקפריסין ב-1 באפריל בכל שנה. חג זה ידוע גם כיום-העצמאות היווני-קפריסאי.

רקע: קפריסין הייתה תחת ממשל בריטי מאז 1878 לאחר שהאי נמסר בהסכם עם האימפריה העות’מאנית לתמיכה צבאית בריטית, במידת הצורך, נגד רוסיה.
ב-1 באפריל 1955, הוקם ארגון גרילה בשם Ethnikí Organósis Kipriakóu Agónos (EOKA), או הארגון הלאומי של המאבק הקפריסאי. מטרתו היתה להבטיח את עצמאותה של קפריסין מבריטניה הקולוניאלית ולאיחוד עם יוון (הידועה בשם אנוזיס). הארגון הוקם על ידי הארכיבישוף מקריוס השלישי והובל על ידי הגנרל ג’ורג’ גריוואס.
בארבע השנים שלאחר מכן, EOKA נלחמה נגד מתקנים בריטיים בקפריסין עם הפצצות ולוחמה מזוינת. הכוחות הבריטיים התרוקנו באופן זמני עקב משבר סואץ, אך ב-1957, הצבא הבריטי שלח כוחות נוספים וחיפש מקומות מסתור של EOKA בהרים.
במהלך תקופה זו הוגלה הארכיבישוף מקריוס השלישי. ב-1958, הוא הסכים לקבל עצמאות רק לקפריסין, ולא את האיחוד עם יוון, שהפך קשה יותר להשגה. בפברואר 1959 חתמו בריטניה, טורקיה ויוון על הסכם עם קפריסין בציריך וכוחות הגרילה של EOKA התפרקו.
ההסכם הכריז שמדינת קפריסין תהפוך לרפובליקה עם נשיא יווני, סגן נשיא טורקי, השפות הלאומיות של יוון וטורקיה ודגל משלה. ההסכם נכנס לתוקף מעשי מאוחר יותר ב-1960.

5. יום העבודה 1/5

קפריסין מציינת את ה-1 במאי כיום העבודה ומעניקה לעובדיה יום חופש. עסקים רבים נסגרים במהלך היום וכך גם הבורסה לניירות ערך בקפריסין, בנקים ובנייני ממשלה.

גם לאחר ההצטרפות לגוש האירו ולאיחוד האירופי, קפריסין, יחד עם מדינת האחות שלה יוון, סבלה משבר כלכלי מתמשך. מצב זה הוביל לפעילות של איגודי העובדים, הפגנות, מצעדים, תהלוכות ויוזמות אחרות של זכויות עובדים. קונפדרציית העובדים והפדרציה הפנסיפרית עמדו בחזית התכנסויות והפגנות עובדים בקפריסין.

ביום העבודה, יתכנו קונצרטים או אירועים אחרים בכיכר החירות בקצה הדרומי של רחוב לדרה בעיר הבירה של קפריסין, ניקוסיה. כמו כן יתקיימו נאומים ומסרים פומביים שיועברו על ידי פקידי ציבור ומפלגות פוליטיות.

6. חג הפסחא

תאריך חג הפסחא בקפריסין עוקב אחר הלוח האורתודוקסי, שממקם אותו ביום ראשון הראשון אחרי הירח המלא שחל בשוויון האביב.
חגים ציבוריים נחגגים ביום שישי הטוב האורתודוקסי וביום שני של פסחא.

בקפריסין יש אוכלוסייה של כ-1.2 מיליון תושבים, כמעט 82% מהם עוקבים אחר הכנסייה היוונית-אורתודוקסית וחוגגים את חג הפסחא עם תערובת של מסורות מקומיות. חג הפסחא האורתודוקסי מתרחש מאמצע אפריל עד תחילת מאי.

חג הפסחא נחגג בקפריסין כיום הקדוש ביותר בשנה הנוצרית וכל השבוע הקדוש, מיום ראשון של הדקלים ועד יום ראשון של חג הפסחא, נחגג:
ביום ראשון של הדקלים, ענפי דקל עלים וזיתים מובאים לכנסיות על ידי האנשים, אשר לאחר מכן נושאים אותם ברחבי הכנסייה בעודם עוקבים אחר אייקון של ישו.
זה נעשה כדי לזכור את כניסת הניצחון של ישוע לירושלים. עלי הזית נדחפים מאוחר יותר לתוך שקים קטנים כדי להישרף כקטורת בחודשים הבאים.
ביום חמישי הקדוש, תאריך הסעודה האחרונה, הקפריסאים אופים לחמים מסורתיים כמו פלאונים ומכינים ביצים צבועות. פלאונים הם כיכרות קטנות, משולשות או בצורת ריבוע עם גבינה, ביצים, נענע, ולעיתים צימוקים, אפויים לתוכם. מעליהם שומשום.

הביצים מעוטרות בצבעים רבים, אך הצבע האדום שולט. הביצים האדומות נועדו לסמל את דמו של ישו. שורש הריזארי משמש לצבע האדום.
למרות שישו מת ביום שישי הבא, מותו של ישו נצפה “באופן פרוספקטיבי” ביום חמישי הקדוש וקבורתו ביום שישי.

ביום שישי הטוב, שנקרא גם “יום שישי הגדול” בקפריסין, אנשים מביאים פרחים לכנסייה בבוקר כדי לקשט “אפיפיונים” המייצגים את ישו הקבור. הם מכסים את “ארונו” של ישו בבד רקום ומצעידים אותו ברחובות בתהלוכה גדולה שמסתיימת בחזרה בכנסייה.

בשבת קודש מתקיימת משמרת חצות לבשר על תחיית ישו. עצים נאספים ונערמים כדי להכין מקום לשרוף את יהודה איש קריות בדמותו. מאוחר יותר, כשמגיע חצות, פעמוני הכנסייה מצלצלים בחגיגה. לאחר מכן, המשתתפים מעבירים את “הלהבה הקדושה” מנר לנר, החל בנר של הכומר. כולם הולכים הביתה, נושאים את הנר שלהם ואומרים לאלה שהם רואים “המשיח קם!” התשובה המסורתית היא, “הוא אכן קם!” יש גם מופעי זיקוקים בדרך הביתה.
ביום ראשון של חג הפסחא מתקיימת סעודה משפחתית המסיימת את צום הבשר בן 40 הימים. כבש צלוי, המייצג את טלה האלוהים, הוא מנה עיקרית מסורתית. פריטי מזון נפוצים נוספים כוללים: מרק טלה בשם “מגיריצה”, ביצים מבושלות צבועות באדום, ביצי שוקולד, לחם הפסחא המיוחד של קפריסין הנקרא “פלאון”, לחם הפסחא המיוחד של יוון בשם “טסורקי”, סלטים, תפוחי אדמה בגרסא קפריסאית, “פאסקי” (מיני פשטידות בשר), “טירופיטים” (מיני פשטידות גבינה) ו”קולוריה”, שהם ביסקוויטים מתוקים ומתובלים היטב.

7. חג השבועות האורתודוקסי 24/6/24

חג השבועות האורתודוקסי הוא חג לאומי בקפריסין והוא מצויין גם על ידי יותר מ-250 מיליון מאמינים אורתודוכסים ברחבי העולם.
מלבד חג הפסחא, חג השבועות הוא החג החשוב ביותר בלוח השנה האורתודוקסי.

תאריך חג השבועות נקבע על פי תאריך חג הפסחא, שכן על פי הברית החדשה, שבעה שבועות לאחר תחייתו של ישו הוא שלח את רוח הקודש לשליחים ולתלמידים נוצרים אחרים שהתכנסו לתפילה בירושלים. בדרך כלל, חג השבועות האורתודוקסי חל בין סוף מאי לאמצע יוני.
כנסיות עשויות להיות מקושטות בפרחים וצמחייה ירוקה אחרת, כמרים לובשים ירוק גם כן, ומתקיימות ליטורגיות ושירים מיוחדים, שרובם מתמקדים ברוח הקודש. זוהי התפילה המכונה “יום ראשון של השילוש”. ביום שני של חג השבועות, המכונה גם “יום שני של רוח הקודש”, מתקיימת תפילה דומה.
רבים בכנסייה המערבית רואים בחג השבועות את “יום ההולדת של הכנסייה”. אולם לפי התפיסה האורתודוקסית הכנסייה התקיימה עוד מבריאתו של אדם. לפיכך, הם חוגגים את ההסמכה המיוחדת של הכנסייה לממש את “הצו הגדול” אך לא את תחילתה של ישות חדשה.
חג השבועות האורתודוקסי הוא בעיקר אירוע כנסייתי בקפריסין, אך ישנם גם מספר אירועים “ציבוריים” יותר, כמו Katalysmos- חג המים.

8. חג עליית מרים הבתולה 15/8

יום זה ידוע גם כחג עלייתה של מרים הבתולה, אמו של ישו, לשמים וכניסתה לגן עדן. הוא מצוין בכל 15 באוגוסט.
חג זה נקבע בשנת 1950 על ידי האפיפיור פיוס ה-12, ונחוג על ידי נוצרים המשתייכים לכנסייה הקתולית והאורתודוקסית.

9. יום העצמאות הקפריסאי 1/10

יום העצמאות הקפריסאי נחגג כל 1 באוקטובר. היום כולל פסטיבלים ומצעדים של בתי ספר וצבא, כולל תצוגת טנקים וכלי נשק.
בסופו של היום מתקיים אירוע פתוח מיוחד בארמון הנשיא.
חג זה הנו נפרד מהיום הלאומי, שצוין ב-1 באפריל, כאשר שני החגים מתייחסים לאותו תהליך של עצמאות לקפריסין אך כל אחד מכיר באירוע אחר.
במהלך המחצית השנייה של שנות החמישים, קפריסין הייתה מעורבת במאבק ממושך, ולעתים קרובות אלים, להשיג עצמאות מבריטניה.
בינואר 1959 נחתם הסכם בציריך בין יוון, טורקיה, בריטניה וקפריסין. הסכם זה הותאם ונכנס לתוקף ב-1 באוקטובר 1960 – ומכאן התאריך שבו נחוג יום העצמאות.
במהלך החודשים המוקדמים יותר של 1960, עוצב דגל קפריסין, כאשר העיצוב התקבל על ידי הנשיא וסגן הנשיא. זהו דגל לבן, עליו צורת האי ותחתיו שני ענפי זית ירוקים. דגל זה הוא מאפיין גדול של חגיגות יום העצמאות. הוא מועף ממבנים, טנקים ומוטות דגל, והוא נישא על ידי ילדי בית ספר ויחידות צבאיות.

10. יום ה”לא” (OCHI DAY- אוח’י דיי) 28/10

יום ה”לא” נחגג ב-28 באוקטובר בכל שנה בקפריסין, ביוון ועל ידי יוונים ברחבי העולם. זהו יום התזכורת בהצהרה המפורסמת של ראש ממשלת יוון יואניס מטקסס (Metaxas) במהלך מלחמת העולם השנייה.
ביוונית המילה ‘אוח’י’ הנה ‘לא’ וזוהי המילה שבה השתמש ראש ממשלת יוון בשנת 1940 לדוברו של מוסוליני, כשנשאל אם כוחות הציר יכולים להשתמש בשטח יוון כדי לקבל גישה לאזורים באירופה שלא נכבשו כבר על ידי היטלר ומוסוליני. תשובתו הנחרצת היתה ‘לא!’

ראש הממשלה מטקסס עשה כמיטב יכולתו כדי לשמור על יוון נייטרלית בחודשים הראשונים של מלחמת העולם השנייה, אבל האולטימטום הפיל כל סיכוי לנאמנות ויוון כרתה ברית עם בריטניה הגדולה. בזכות האולטימטום יוון התבררה ככוח חזק נגד הגרמנים והאיטלקים, מה שהקל על החזרת בעלות הברית לאלבניה.

ערים ועיירות ברחבי קפריסין ויוון חוגגות את יום האוח’י במיוחד במצעדים צבאיים. תלמידי בתי ספר וותיקים בניקוסיה צועדים במצעד ונושאים כרזות ודגלי קפריסין ויוון. היום מתמקד בעיקר בנאומים פוליטיים פטריוטים ובחגיגת גיבורי האומה.
יום זה הנו חשוב במיוחד עבור הקפריסאים והיוונים שכן הם מציינים לא רק את אומץ ליבם של האנשים מהעבר אלא עם פנים לעתיד ולאמונה כי האזרחים ראויים לחופש ושגשוג, כשהם חזקים ועצמאיים.