אבל הוא לא תולה זאת בחברות זרות בלבד, ואומר כי בתי הספר הפרטיים בקפריסין מתרחבים בשל ההתפתחויות הפוליטיות הבלתי יציבות ברחבי העולם. “המלחמות בישראל ובאוקראינה השפיעו על הצמיחה הזו, שכן ישראלים רבים הגיעו עם משפחותיהם וכך גם אוקראינים רבים”, אומר גרגוריו.
“בתי הספר מתרחבים באזורים מסוימים, בעיקר בלימסול, בגלל הנהירה הרוסית לפני הפלישה לאוקראינה. בלימסול בפרט יש יותר מ-20 אלף איש שעובדים בחברות טכנולוגיה שמגיעים עם המשפחות שלהם, והם צריכים בתי ספר לילדים שלהם”, הוא מוסיף. “נתון זה שופך אור על הסיבה לכך שמספר בתי ספר חדשים נבנו בלימסול, ועוד שניים נמצאים בבנייה בזמן שאנחנו מדברים”.

הן Foley’s School והן Pascal משקפים את המגמה הארצית, עם עלייה במספר התלמידים הנרשמים והמבקשים להירשם. “חלה עלייה גדולה בביקוש לחינוך בינלאומי פרטי במיוחד מרוסיה, אוקראינה, ישראל, סין, ערב הסעודית וקפריסין”, מגלה ניקי זכריאדו, יועצת קריירה בפסקל.
פסקל, ספקית החינוך הפרטית הגדולה ביותר באי, מרחיבה את שטחי בתי הספר בכל שלוש הערים שבהן היא מפעילה בתי ספר, ניקוסיה, לרנקה ולימסול. עם זאת, אומר זכריאדו, ההתעניינות היא מקומית ובינלאומית כאחד.

בתי הספר הפרטיים ב 2024

“הדמוגרפיה של המדינה השתנתה”, מוסיף סגן המנהל, יועץ קריירה וראש המדעים בבית הספר Foley בלימסול, מייקל אורפורד.
“ראינו עלייה בביקוש גם אצל פולי, יש לנו עלייה בסטודנטים חדשים ואנחנו בהחלט מתרחבים”. אחד מבתי הספר הוותיקים ביותר בלימסול, Foley עבר למתחם חדש לפני מספר שנים וכעת יש לו את היכולת לארח את מספר התלמידים הגדל.

כמו כן, “לרנקה ולימסול מתרחבות בקצב מהיר”, אומר גרגוריו, “בניקוסיה הגידול במספר התלמידים לא היה כה גבוה, אבל משקיעים מחו”ל מעוניינים להשקיע בחינוך, כך שגם שם ההתרחבות בעיצומה”.

יועצת קריירה בבית הספר הבינלאומי של פאפוס, סטלה לואיזיניו, גם מדווחת על התרחבות בבית הספר, אשר כבר מורגשת בשלוש השנים האחרונות. “ההתרחבות הייתה קשורה בתחילה להצטרפות ארצנו לאיחוד האירופי, מה שהוביל להגדלת הזדמנויות העבודה למשפחות”, אומרת לואיזיניו. “כתוצאה מכך, משפחות אלה מחפשות בתי ספר המציעים סטנדרטים חינוכיים גבוהים בשפה האנגלית. למרות חסרונותיה, מגפת הקורונה אפשרה גם עבודה מרחוק, ואפשרה למשפחות לעבור למדינות בטוחות כמו קפריסין”, היא מוסיפה, אך גם מסכימה כי תרומה משמעותית נוספת ניתן לייחס לאחרונה לסכסוכים באזור הרחב יותר. “כתוצאה מכך, חלה עלייה ניכרת במספר הסטודנטים המגיעים מרוסיה, אוקראינה והמזרח התיכון”.

גרגוריו ממהר לציין כי ישנה מגבלה על מספר התלמידים שבית ספר יכול לקבל, שכן בתי ספר פרטיים מחויבים לפעול על פי תקנות משרד החינוך בנוגע לגודל כיתה מקסימלי. “בתי הספר שלנו מתרחבים בקצב מהיר יחסית, אבל תמיד במסגרת תקנות המשרד שמאט את העניינים, כי הבירוקרטיה לא תמיד יעילה כמו שהיינו רוצים שתהיה”, אומר גרגוריו. “עם זאת, קיימת גם אי ודאות לגבי יציבות הביקוש, מכיוון שרוסים רבים עוברים לאזור הכבוש של קפריסין (צפון קפריסין) בשל התקנות הרופפות שלה לגבי עסקים והון והסנקציות האמריקאיות”, הוא מוסיף.

בזמן שרוב בתי הספר הפרטיים ברחבי האי מרחיבים את מתקניהם כדי להתמודד עם הגידול בביקוש, עליהם להתמודד גם עם אתגרים אחרים; “כדי להתמודד עם המספרים העולים, אנו מרחיבים את המתקנים שלנו, אולם האתגר העיקרי שלנו טמון בגיוס עובדים מתאימים כדי לענות על הדרישות של צמיחה זו“, אומרת לואיזיניו. “האתגר הגדול הנוסף טמון בקושי של עובדים פוטנציאליים לקבל את אישורי העבודה הנדרשים”, היא מוסיפה.

כתוצאה מגידול במספר התלמידים הזרים, בית הספר הפרטי פסקל ראה את סניף פנימיית ניקוסיה, הולך וגדל באופן משמעותי מאז פתיחתו בשנת 2013.

היבט נוסף שיש לבחון הוא כיצד משפחות מקומיות מסוגלות לעמוד בהוצאה מעין זו ולשלוח את ילדיהן לבית ספר פרטי, כאשר כ-20% מתלמידי האי לומדים כיום בחינוך פרטי. “עבור משפחה קפריסאית, מדובר בהקרבה מהותית בהוצאות אחרות, כמו רכישת מכונית, בית, חופשה ועוד קיצוצים רבים אחרים… כך גם לגבי המשך לימודיהם”, אומר גרגוריו.

“בקפריסין, חינוך מאז ומתמיד נחשב להשקעה נחוצה ומשמעותית מאוד, במיוחד מאז 1974 כאשר קפריסאים יוונים גילו שהם עלולים לאבד את בתיהם ואת כל רכושם אך לא את השכלתם/הידע שלהם, שבעזרתם הם יכולים להשתמש כדי למצוא עבודה ולשרוד; לכן, מבחינתם, כל הקרבה, כספית או אישית, חייבת להיעשות למען חינוך ילדיהם, כל הדרך מהגן ועד האוניברסיטה”.