המס המיוחד על רווחי היתר של בנקים- צפוי להידחות

בנקים וכן פקידי ממשלה כמעט ודחו לחלוטין אתמול את הרעיון למסות את רווחי היתר של הבנקים המסחריים, הצעה שהועלתה על ידי מפלגת האופוזיציה AKEL.

ההתנגדויות נשמעו במהלך דיון הפתיחה בהצעת החוק שהגישה מפלגת AKEL, שבמסגרתה יוטל מס אד־הוק של 5% על מה שמכונה רווחי הבנקים בשנים 2024 ו־2025. רווחים אלה מתוארים כנובעים מהריביות הגבוהות על הלוואות שגובים הבנקים – תוצאה של המדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי האירופי למאבק באינפלציה.

ההצעה כוללת הקמת “קרן סולידריות חברתית לתמיכה בלווים” – שאליה יועברו ההכנסות ממס הרווח. הקרן עצמה תנוהל על ידי ועד מנהל, לא על ידי המדינה.

בהסתמך על נתונים, סטפנו אמר כי בשנה שעברה הבנקים הרוויחו בסך הכל 973 מיליון אירו מריבית. סך ההכנסות מגביית ריבית הסתכמו ב-2 מיליארד אירו. הרווח הכולל (מכל המקורות) הסתכם ב-1.3 מיליארד אירו.

לדבריו, מחקר שביצע AKEL הראה כי ארבע מדינות החברות באיחוד האירופי הטילו מס על בנקים – ספרד, לטביה, ליטא והונגריה.

מודל זה כלל גם אמצעי הגנה וקנסות כדי להרתיע בנקים מלהעביר עלויות כלשהן לצרכנים.

סטפנו גם תקף את שר האוצר מאקיס קראבנוס על כך שדחה זימון להשתתף בדיון בפרלמנט.

הוא נזכר שהשמועות הראשונות על מס רווח כזה הגיעו מהממשלה. אך מכיוון שהממשלה מעולם לא מימשה את תפקידה, AKEL “נאלצה” לנסח הצעת חוק רלוונטית.

עם זאת, גורם בכיר במשרד האוצר הזהיר כי הצעת החוק של AKEL עלולה להפר סעיפים בחוקה, כמו הפרדת הרשויות – שכן ההצעה חופפת לתוכניות שכבר פורסמו על ידי הממשלה.

אבגי כריסוסטומו-לפאטיוטי הזכיר כי באוקטובר אשתקד אישרה הממשלה תוכנית לסבסוד ריבית, וכי כספים לתוכנית שולבו בתקציב המדינה לשנת 2024.

התוכנית הממשלתית המדוברת נוגעת למשקי בית עם הכנסה שנתית של עד 50,000 אירו ועם משכנתא של עד 400,000 אירו.

“אנחנו מקווים שעד אוקטובר נקבל את הפניות הראשונות. אנחנו צופים כ-5,000 מועמדים”, אמרה.

עוד ציין הבכיר כי בעוד שארבע מדינות אירופיות אחרות הטילו מס על בנקים, ההבדל הוא שבניגוד לקפריסין – המלווים במדינות אלה אינם מטילים היטל מיוחד על פיקדונות בבנקים.

“ההיטל המיוחד הזה מוטל [בקפריסין] בין אם הבנקים מרוויחים ובין אם לא”, הוסיפה.

דניס קוקולארידס מהבנק המרכזי של קפריסין הזהיר כי הנהגת מס רווח זמני עלולה להבהיל את משקיעי הבנקים.

לדבריו, בניגוד לספרד, קפריסין צריכה להמשיך למשוך השקעות זרות כדי להתמודד עם מאזן התשלומים השלילי.

“זה יהיה לא חכם לסכן את היחסים שלנו עם משקיעים זרים או מקומיים על ידי הצגת מידה מסוימת של אי ודאות לגבי ההשקעות שלהם”.

איגוד הבנקים טען כי על המלווים כאן כבר מוטל שני מסים – האחד על רווחים, והשני הוא ההיטל המיוחד על פיקדונות.

על פי תזכיר שהוגש לפרלמנט, בין 2017 ל-2023 הבנקים שילמו 854 מיליון אירו מס הכנסה ועוד 395 מיליון אירו עבור עמלת הפיקדונות המיוחדים.

מיכאליס קרונידס, מנהל איגוד הבנקים, ציין כי המגזר הבנקאי בקפריסין התכווץ משמעותית בעשור האחרון, בעקבות המשבר הפיננסי של 2013. כדי להתאושש, המלווים היו צריכים למחוק את החוב ולהעלות את הפרשות ההון שלהם.

“כך שהרווחים הם לא בזכות הריבית של ה-ECB, אלא בזכות ההחלטות של הנהלת הבנקים”.

הדיון בהצעת החוק צפוי להתחדש במועד אחר בוועדת הכספים של בית הנבחרים. אבל סטפנו מ AKEL הודה שכנראה אין מספיק זמן להביא את החשבון למליאה לפני פגרת הקיץ.