שינויים גורפים בחוקי ההגירה של האיחוד האירופי

שינויים גורפים בחוקי ההגירה של האיחוד האירופי הועברו בסדרה של הצבעות בפרלמנט האירופי, כאשר תומכי החוקים החדשים כינו את המהלך היסטורי וארגונים לא ממשלתיים אמרו כי זכויות האדם הן “מכשול”.

ההצבעה ביום רביעי (אתמול), שצפויה כעת להיות מאושרת על ידי המדינות החברות, מסיימת שמונה שנים של מבוי סתום על רקע מאמצים חוזרים ונשנים להדק את ניהול הגבולות ואת הליכי המקלט בגוש בן 27 החברות; כל המדינות החברות באיחוד האירופי צריכות כעת לתרום לניהול ההגירה, בין אם מבחינה כספית, על ידי אירוח מהגרים או על ידי מתן תמיכה תפעולית.

בין היתר, היא שואפת לצמצם את זמן הליכי הביטחון והמקלט בגבולות החיצוניים של האיחוד האירופי ולהגדיל את ההחזרות, כדי לצמצם את ההגירה הבלתי חוקית מהמזרח התיכון ומאפריקה.

במקביל, מדינות אחרות מחויבות להעביר מהגרים נוספים או לספק פיצוי כספי או סיוע תפעולי. הוראה המכונה “מנגנון סולידריות”.

לדוגמה, מדינות החברות ב’קבלה ראשונה’, כמו קפריסין, יוון, איטליה וספרד, יצטרכו להדק את הפיקוח בגבולות החיצוניים של האיחוד האירופי, ומדינות מרכז וצפון האיחוד האירופי, כמו גרמניה, הולנד או לוקסמבורג, יצטרכו לקבל מספר מסוים של מהגרים, או לשלם כסף למדינות החברות בקו החזית.

• סולידריות ואחריות; כמו כן יעודכנו הקריטריונים לפיהם מדינה חברה אחראית לבחינת בקשות להגנה בינלאומית, המכונים “תקנות דבלין”.
  התקנה לניהול מקלט והגירה נתמכה ברוב של 322 קולות בעד, 266 נגד ו-31 נמנעים.
• התמודדות עם מצבי משבר; תקנת המשבר והכוח העליון קובעת מנגנון שמטרתו תגובה לעלייה פתאומית בהגעות, ומבטיחה סולידריות ותמיכה למדינות החברות, המתמודדות עם זרם גדול של אזרחי מדינה שלישית. הכללים החדשים יכסו גם את האינסטרומנטליזציה של מהגרים, כלומר כאשר הם משמשים מדינות שלישיות או ‘שחקנים עוינים’, שאינם מדינות, אשר ביכולתם לערער את יציבות האיחוד האירופי.
  הצעת החוק אושרה ברוב של 301 קולות בעד, 272 נגד ו-46 נמנעים.
• בדיקות מי שאינו אזרח האיחוד האירופי בגבולות האיחוד האירופי; אנשים שאינם עומדים בדרישות הכניסה לאיחוד האירופי יהיו כפופים לתהליך סינון מוקדם, כולל זיהוי, איסוף נתונים ביומטריים ובדיקות בריאות ובטיחות, לתקופה של עד שבעה ימים. על המדינות החברות להקים מנגנוני פיקוח עצמאיים כדי להבטיח כיבוד זכויות יסוד.
  הנוסח התקבל ברוב של 366 קולות בעד, 229 מתנגדים ו-26 נמנעים. חברי הפרלמנט האירופי אישרו גם כללים חדשים למערכת המידע המרכזית להרשעה (ECRIS-TCN), עם 414 קולות בעד, 182 נגד ו-29 נמנעים.
• הליכי מקלט מהירים יותר; ברחבי האיחוד האירופי ייקבע נוהל משותף חדש למתן וביטול הגנה בינלאומית. הטיפול בבקשות מקלט בגבולות האיחוד האירופי אמור בעתיד להיות מהיר יותר, עם מועדים קצרים יותר לבקשות לא מבוססות או בלתי קבילות.
  הצעת החוק אושרה ברוב של 301 קולות בעד, 269 נגד ו-51 נמנעים. בהליך החוזר התוצאה הייתה 329 קולות בעד, 253 נגד ו-40 נמנעים.
• תקנת Eurodac; הנתונים של אלו המגיעים באופן לא סדיר לאיחוד האירופי, כולל טביעות אצבע ותמונות פנים מגיל שש ואילך, יישמרו במסד הנתונים המתוקן של Eurodac. הרשויות יוכלו גם לתעד אם מישהו עלול להוות איום ביטחוני או אם הוא היה אלים או חמוש.
  הנוסח התקבל ברוב של 404 תומכים מול 202 מתנגדים ו-16 נמנעים.
• תקני הסמכה; הפרלמנט תמך גם בסטנדרטים אחידים חדשים, לכל המדינות החברות, בנוגע להכרה במעמד פליט או הגנה משנית ובזכויות המוענקות למי שזכאי להגנה. המדינות החברות יצטרכו להעריך את המצב במדינת המוצא בהתבסס על מידע משירות המקלט של האיחוד האירופי ומעמד הפליט ייבדק באופן קבוע.
  על מבקשי ההגנה להישאר בשטחה של המדינה החברה האחראית לבקשתם או שבה ניתנה הגנה.
  הנוסח התקבל ברוב של 340 קולות בעד, 249 נגד ו-34 נמנעים.
• קליטת מבקשי מקלט; על המדינות החברות להבטיח תקני קליטה מקבילים למבקשי מקלט בכל הנוגע לדיור, בית ספר ושירותי בריאות. מבקשי מקלט רשומים יוכלו להתחיל לעבוד לא יאוחר משישה חודשים לאחר הגשת הבקשה. תנאי מעצר והגבלות על תנועה חופשית יוסדרו כדי להרתיע מועמדים ממעבר לאיחוד האירופי.
  ההצעה התקבלה ברוב של 398 תומכים מול 162 מתנגדים ו-60 נמנעים.

לפי הגרדיאן, אלה שפעלו למען החקיקה לנוכח הזינוק בפופולריות של הימין הקיצוני לקראת הבחירות לפרלמנט האירופי ביוני, ניצלו את המהלך כניצחון גדול. לדבריהם, היא תאיץ את הליכי המקלט בגבולות האיחוד האירופי, תכפה מערכות סינון חדשות וקשוחות ותחזיר למדינותיהם אנשים שאינם זכאים להגנה בינלאומית.

 

נשיאת הפרלמנט האירופי, רוברטה מצולה, התייחסה להחלטה ההיסטורית ואמרה כי “העברנו מסגרת חקיקתית חזקה כיצד להתמודד עם הגירה ומקלט באיחוד האירופי. זה כבר יותר מ-10 שנים בהתהוות’ אבל עמדנו במילה שלנו. איזון בין סולידריות לאחריות. זו הדרך האירופית”.

נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליינן (Ursula von der Leynen), אמרה כי תמשיך לספק תמיכה מבצעית לכל המדינות החברות, מלמפדוזה ועד גבול פינלנד ומהאיים הקנריים ועד קפריסין. הHא התייחסה גם לקידום הסכמים עם מדינות מוצא ומעבר, וציינה כי זהו מרכיב מרכזי בגישתו של האיחוד האירופי.

הדיונים בפרלמנט נקטעו על ידי מפגינים-פעילים לבושים בחולצות לבנות, שצעקו לעבר חברי הפרלמנט: “העסקה הזו הורגת! הצביעו ‘לא’!” בעודכם מטיסים מטוסי נייר הנושאים את הקואורדינטות של ספינות טרופות ופליטים שמתו בגבולות החיצוניים של האיחוד האירופי.

הנציבה לענייני פנים, אילווה ג’והנסון, שקידמה את החקיקה אמרה “אני מרגישה גאה… בהתחשב בכך שכשנכנסתי לתפקיד לפני ארבע שנים וחצי, מעטים חשבו שנצליח”, אמרה.

גינוי מצד ארגוני חברה אזרחית טען כי זהו “כישלון בהפגנת מנהיגות עולמית”, “אחרי שנים של משא ומתן, מוסדות האיחוד האירופי חותמים כעת באופן מביש על הסכם שהם יודעים שיוביל לסבל אנושי גדול יותר”, נטען.
כמו כן נאמר כי “ההסכם הוא מתכון להרתעה, מעצר וגירוש ולא להגנה על זכויות אדם”.

חברי פרלמנט מהשמאל ומפלגת הירוקים, שהצביעו נגד שמונה מתוך 10 הצעות החוק שהונחו על השולחן, מתחו גם הם ביקורת על כך שהצעת החוק אינה נותנת עדיפות לערובות לזכויות אדם.

לפוליטיקאים מהימין היו סיבות משלהם להתנגד לרפורמות, בטענה שהחוקים החדשים לא מרחיקים לכת מספיק ואף יגרמו לזינוק בהגירה.

בין אלה שהצביעו נגד חלקים מהסכם המקלט וההגירה היו מפלגות הימין הקיצוני הצרפתיות והספרדיות Rassemblement National ו-Vox, כמו גם הפופוליסטים הלאומנים הפולנים “חוק וצדק” ו-Fidesz של ויקטור אורבן; מוקדם יותר הם גינו את הסכם 10 החלקים כרישיון למבריחים וכפגיעה בריבונותן של המדינות החברות.

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה קרו, אמר כי מפלגות שניסו לחסום את ההסכם מצביעות בעד הסטטוס קוו ומשאירות למדינות כמו איטליה, שבה יש כמה מפלגות ימין קיצוני, להתמודד לבדן עם משבר הסחר בבני אדם בחופיה.

מקורות שעבדו על החקיקה ודיברו עם ה”גארדיאן” אמרו שכל מדינה חברה יכולה לבחור שלא להעביר מהגרים, תחת האפשרות לתרום באמצעות מומחים כמו עורכי דין או ציוד דרוש. באחד הצעדים השנויים ביותר במחלוקת הם יורשו גם לשלם לקרן 20 אלף אירו לאדם, עבור אותם אנשים שלא יתקבלו תחת צעד הסולידריות.