לאחר שישה חודשים בתפקיד, נציגת מועצת הביטחון של האו”ם לא הצליחה לשכנע את מנהיגי האי לתת הזדמנות לדיפלומטיה

לאחר שישה חודשים מפרכים של ניסיון לגבש יוזמה שתסייע לקפריסאים היוונים והטורקים לפתוח בדיאלוג, השליחה האישית של מזכ”ל האו”ם, מריה אנג’לה הולגין, מסיימת את הדו”ח שלה על העבודה שנעשתה עד כה, אם כי עדיין לא ברור מה יהיו צעדיה הבאים.
אלה יוכרעו על ידי מועצת הביטחון של האו”ם לאחר הגשת הדו”ח, באו”ם נאמר כי היא אמורה לקיים פגישות עם מנהיגי שני הצדדים, אם כי לא מתוכננת נסיעה קרובה לאי.

אף על פי שהאו”ם מעולם לא קבע מגבלת זמן רשמית לתפקידה של הולגין, הצד הטורקי, כשנתן את הסכמתו למינויה עוד בינואר, התעקש שהמנדט שלה יוגבל לשישה חודשים. אם שני הצדדים לא יסכימו לכך, האו”ם לא יכפה הארכה מעבר לכך, לדברי מקור המקורב להולגין.

הולגין מונתה בינואר, לאחר הפסקה של שבע שנים בעקבות כישלון השיחות בקראנס מונטנה ב-2017, כדי לנסות למצוא כל דרך למכנה משותף להתקדמות, ולייעץ למועצת הביטחון של האו”ם בנושא קפריסין.
מאז היא מנהלת שיחות עם שני הצדדים בקפריסין, כמו גם באנקרה, אתונה, מוסקבה, בריסל ובירות אירופיות נוספות.

עם זאת, משימתה הוכתמה על ידי מתחים עולמיים ואזוריים, כמו גם גישתם הבלתי מתפשרת של שני מנהיגי קפריסין.

הצד הטורקי שם לו למטרה מהרגע הראשון לחתור תחת הולגין ולהוביל את מאמציה למבוי סתום, אמר המקור. “הם בכוונה גרמו לה להרגיש לא רצויה בכל פעם והזכירו לה שהזמן שלה מוגבל”.

לאחרונה, ההנהגה הקפריסאית הטורקית הציגה גם תנאי של “טיסות ישירות, קשרים ישירים, סחר ישיר”. לא בדיוק ברור אם הדבר מחליף את הדרישה להכרה בשוויון ריבוני או שהצד הטורקי רואה בכך צעד להפגנת הכרה זו.

בין אם הצד הטורקי, בעמדה נוקשה זו, מנסה לאלץ את האו”ם להפסיק את המאמץ להשיג פדרציה דו-קהילתית דו-אזורית או לדחוף את הצד הקפריסאי היווני להכיר בשוויון הריבוני של הקפריסאים הטורקים, אף אחת מהן אינה ציפייה ריאלית, על פי חוגי האו”ם.

כריסטודולידס, לעומת זאת, נראה כי התייחס למינוי שליחה אישית כאמצעי להשגת מטרה בפני עצמה, בעיקר כשסתום ביטחון לבלימת מהלכים חד-צדדיים של טורקיה כמו הפרות באזור החיץ של האו”ם ופתיחתה ההדרגתית של העיר המגודרת ורושה.

לאורך כל ביקוריה של הולגין, הצד הקפריסאי היווני לא הצליח לספק תמריצים קונקרטיים קונסטרוקטיביים כדי להתגבר על חוסר האמון לאחר הכישלון בקראנס מונטנה.

התסכול ניכר בדבריה של הולגין לאחר סבב השיחות האחרון שלה באי, שמכונה “בית הקברות” של שליחי האו”ם המיוחדים, בשל אינספור הכישלונות והקיפאון לאורך עשרות שנים.

בראיון ליומון היווני-קפריסאי ‘קתימריני’, הביעה הדיפלומטית הקולומביאנית את פליאתה על דחיית הפגישה המשולשת עמה ועם כריסטודולידס על ידי טטר. “המטרה שלנו הייתה צריכה להיות לתת הזדמנות לדיפלומטיה”, אמרה. כשנשאלה אם כריסטודולידס “עשה כל שביכולתו כדי להתניע מחדש את השיחות”, אמר הולגין כי לממשלת כריסטודולידס יש “תמונה ברורה מאוד של מה שיכול להתניע את התהליך”, ורמזה כי היא לא נקטה בצעד זה.

באותו ראיון הדגישה הולגין כי ההחלטות נתונות בידי המנהיגים, “שצריכים להפגין אומץ ונחישות”.

“שליח יכול להצליח רק אם הצדדים עוזרים לו”, אמר מקור המקורב להולגין; “היא הציעה לסייע, אבל אם הצדדים לא דוחפים, האו”ם לא יכול לעשות כלום”.

בהסב את תשומת הלב לסכנה של היעדר תהליך הסדרה ואף דיאלוג בקפריסין, אמר הנציג המיוחד לשעבר להנהגה הקפריסאית הטורקית, ארהאן ארצ’ין, כי עמדות שני הצדדים עלולות להתקשח.

יש לנצל את תהליך האו”ם עד תום “משום שהבעיות המרובות בקפריסין – מרכוש ועד הגירה – אינן יכולות להיפתר באופן פרטני, אלא רק באמצעות פתרון הבעיה הקפריסאית”, לדברי ארצ’ין, שעבד בשיתוף פעולה הדוק עם מנהיגי קפריסין הטורקית לשעבר מהמט עלי טלאט ומוסטפא אקינצ’י.

“שום בעיה באי לא יכולה להיפתר באופן בר-קיימא ללא פתרון”, אמר. “כל צעד חד צדדי לשם כך מצד אחד יוביל לצעד נגדי. אנחנו צריכים לקדם את הדיאלוג של האו”ם, לעבוד על פתרון הבעיה הקפריסאית ולהשתמש בכלים הרכים של האיחוד האירופי, במקום לאבטח את האזור”.

ארצ’ין אמר כי ההתקרבות הטורקית-יוונית האחרונה היא הזדמנות ייחודית עבור הקפריסאים.

“אנחנו צריכים לנצל את זה. אנחנו צריכים לראות איך התחממות היחסים בין טורקיה ליוון יכולה לעזור לנו לשנות את המצב בקפריסין”.