סיפור מזעזע של הפלה מאוחרת וזכויות האישה על הריונה

סיפור מטריד על תהליך מורט עצבים של הפלה מאוחרת

השבוע, ועדת זכויות האדם של בית הנבחרים עתידה לעסוק בנושאים הקשורים לזכויות הרבייה של נשים. הנושא עלה בעקבות סיפורה המצמרר של אישה ביום שבת על תהליך ההפלה הממושך שלה בבית החולים מקאריוס, שארך חמישה ימים לפני שהרופאים סיפקו את הסיוע הדרוש להפסקת ההיריון בשלב מתקדם.

האישה בת ה-40 ביקשה לבצע הפלה בחודש החמישי לאחר שרופאים מומחים גילו פגם גנטי בעובר שלה, מה שגרם לספקות לגבי יכולת ההישרדות שלו לאחר הלידה. לפי היעוצים שקיבלה, גם אם ההישרדות הייתה אפשרית, הילד היה זקוק לתמיכה רפואית מתמדת כדי לשמור על מראית עין של איכות חיים.

במילותיה לפוליטיס, האישה, אם לשני ילדים, מתוכם ילד המתמודד עם נכות, הביעה רצון עמוק לשמור את התינוק. “אני, החוטאת לכאורה, רציתי את התינוק הזה, מתוך הכרת השמחה העצומה שבחיבוק התינוק שלך בפעם הראשונה. פעלנו לפי עצת כל מומחה, כולל מכון הגנטיקה, לגבי העתיד הפוטנציאלי של העובר שלי”, היא סיפרה.

למרות מאמציהם, לא ניתן היה לתת כל ערובה למידת עצמאותו הסופית של הילד.

קבלת ההחלטה הייתה הכל חוץ מקלה עבורה.

ובכל זאת, התמיכה הצפויה מבית החולים מקאריוס נעדרה באופן ניכר. הצוות הרפואי סיבך את הליך הפסקת ההריון, מה שגרם לה לעבור את התהליך מספר פעמים עקב הפרעות, והאריך את מה שהיה אמור להיות תהליך של יומיים- לעינוי מפרך של חמישה ימים.

האישה הדגישה את היעדר התמיכה הפסיכולוגית שהייתה זמינה לה במהלך תקופה זו בבית החולים.

בגלל גילה, התעוררו סיבוכים, והגינקולוג המטפל לא הצליח לתת את המינון הסטנדרטי של התרופה לעידוד צירים ולידה, מה שגרם לעיכובים. למרות שהגינקולוג התחייב בתחילה ללוות את התהליך עד סופו, מגבלות חוקיות על שעות העבודה אילצו אותו לעזוב, והמחליף שלו סירב להמשיך בתהליך, היא הסבירה לפוליטיס.

היא אמורה הייתה להשתחרר יום אחרי שהתקבלה לבית החולים, אבל במקום זאת, אי יעילות בירוקרטית ופרוצדורלית האריכו את שהותה בבית החולים לחמישה ימים.

היא השוותה את נקודת האל-חזור להריון מתקדם והדגישה, “אין דרך חזרה. זה כמו לנסות לעצור לידה בחודש התשיעי. האפשרות היחידה היתה להקל על התהליך ככל האפשר, תמיכה שבה לצערנו לא זכינו”.

למרות האתגרים האלה, היא מצאה נחמה בתמיכה מצד האחיות והמיילדות במחלקה, שנכנסו לתמונה כדי לספק את הטיפול הפסיכולוגי שהיא לא קיבלה.

היא הבהירה שהתלונות שלה לא מופנות כלפי הרופאים שבחרו לא להשתתף בתהליך. “אני לא כועסת על הרופאים. זכותם להימנע מלהשתתף בהפלה. הבעיה היא בכך שלבית החולים אין מערכת שמוודאת שנשים יכולות לעבור הפלה בלי לעבור את מה שאני עברתי”, היא אמרה, ובחרה להישאר אנונימית כדי להגן על משפחתה מסטיגמה אפשרית.

בעקבות התלונה שלה, שפורסמה על ידי חבר הפרלמנט של מפלגת הירוקים, חרלמבוס תיאופמפטו, ועדת זכויות האדם של בית הנבחרים עומדת לדון בבריאות נשים ובזכויות הרבייה ביום שני. תיאופמפטו גילה בעבר שקיבל כמה תלונות דומות לזו במהלך דיון שנערך שבועיים קודם לכן.

מרדימים במרכז הרפואי מקאריוס, שנמנעו בעבר מלהשתתף בהליכי הפלה, הגישו מכתב לוועדה ובו שלושה תנאים שבהתקיימם הם יסכימו להשתתף בהפסקות הריון: אם ההיריון הוא תוצאה של התעללות (עד 19 שבועות), אם מתגלים מומים בעובר (עד 23 שבועות), או אם חיי האישה ההרה נמצאים בסכנה.