סאגת מרינת לרנקה עומדת בשלב קריטי

בעוד כשבועיים הממשלה עשויה לקבל החלטה סופית בנוגע לסכסוך המתמשך עם המחזיק בזיכיון על פיתוח ותפעול מחדש של נמל לרנקה ואזור המרינה, Kition Ocean Holdings בהיקף של 1.2 מיליארד אירו.

למרות שהממשלה מחזיקה את הקלפים קרוב לחזה, זה לא סוד שביטול החוזה הוא אופציה אשר מונחת על השולחן.

העימות האחרון התרחש סביב ערבות התפעול והתחזוקה (O&M) לנמל, שתוקפה פג וקיטיון סירבה לחדשו. היא הגיעה לפגישה בארמון הנשיאות כדי לדון בה ב-15 באפריל, ושם סוכם ככל הנראה כי תשלם ערבות בסך 4.2 מיליון אירו – סכום נמוך משמעותית מ-10 מיליון האירו שהממשלה דרשה.

שר התחבורה אלכסיס ואפידס אמר אז כי הוסכם שקיטיון ישלם בינתיים 4.2 מיליון יורו, עד 23 באפריל, ובמקביל שני הצדדים יגשו לבוררות כדי להחליט על גובה הערבות.

23 באפריל עבר אבל הערבות מעולם לא חודשה. לכן, ואפידס פנה למשרד היועץ המשפטי לממשלה לקבלת ייעוץ כדי לראות כיצד הממשלה יכולה להתקדם.

בינתיים, ראש עיריית לרנקה ובעלי העניין בעיר חששו מסיום אפשרי של החוזה, שכן המשמעות היא תהליך מכרזי חדש מאפס שייקח שנים לסיים, זאת בהנחה שמישהו יגלה עניין. וניסיון העבר הראה שקשה היה לעורר עניין.

ראש עיריית לרנקה, אנדראס ויראס מצפה שהממשלה תנקוט בכל הצעדים הדרושים ותסדר את המצב בכל דרך שהיא, רק הפרוייקט ישאר על הפרק. “זה אומר או עם הקבלן הנוכחי, או עם מישהו אחר…” . ויראס, שלא יכול היה לדבר על הנושא זמן רב בשל מחוייבות, הוסיף: “כמובן שאנחנו מודאגים. אם לשפוט על פי ההתבטאויות הפומביות בנושא, נראה שהדברים הגיעו לשלב קריטי”.

לאחר מכן פנינו לשר התחבורה, שמסר את גרסת הממשלה לאירועים. לדבריו, החוזה קובע כי על הזכיין להגיש שלושה כתבי ערבות. ערבויות אלה מתייחסות לבנייה, כמו גם לתפעול ותחזוקה;

אם, למשל, בעל הזיכיון לא בונה טוב, המדינה יכולה לפדות את הערבות הרלוונטית – שזה כמו פוליסת ביטוח. הערבויות מוחזקות על ידי בנק. לערבויות יש תחנות סיום שלאחריהן תוקפן צריך להתחדש. קיטיון לא חידשה את תוקפה של ערבות O&M.

“הערבויות האלה הן תנאי חיוני בחוזה”, אמר ואפידס “ואם לא יחודשו, מבחינתנו זה אומר שחסר מרכיב בסיסי בהסכם”.

באופן רשמי, בקיטיון טוענים כי הפרויקט אינו בר קיימא בנסיבות הנוכחיות והם רוצים לשנות היבטים מסוימים של ההסכם. הם ביקשו להתחיל מההיבט הרווחי יותר של הפרויקט – בניית וילות ודירות – לפני תחילת העבודה על הנמל והמרינה אך הממשלה סירבה לדון בכך. אולי משום שאיבדה אמון במיזם המשותף. מובן כי קיטיון ביצעה עד כה עבודות תשתית קלות בלבד – חלקן עבודות תחזוקה במזח הישן (מבנה לשימור) בתוספת יצירת מקום חניה. אך לא החלו עבודות מהותיות לא במרינה ולא בנמל.

הממשלה מצידה אומרת שהיא לא תדון בשינויים כלשהם בהסכם או תנהל משא ומתן כלשהו לפני חידוש הערבויות. מדובר במלכוד 22. בעצם אי חידוש הערבות, הזכיין מחייב את הממשלה בכופר, כביכול.

לדברי השר, קיטיון עצמה היא זו שהציעה לצמצם את הערבות ל-4.2 מיליון אירו, שכאמור לא שולמו ולכן, לדברי השר, קיטיון עומדת כעת בהפרת חוזה ו”בחדלות פירעון”.

“קיבלנו את חוות הדעת המשפטית מהיועץ המשפטי לממשלה”, אישר ואפידס. “בימים אלה אנו לומדים את חוות הדעת המשפטית והשלכותיה ועומדים בקשר עם הפרקליטות”.

בתשובה ישירה לשאלה האם האפשרות הדרסטית של סיום ההתקשרות אכן נמצאת על השולחן, השיב השר בחיוב.

“גם אם החוזה יסתיים, אנחנו מחויבים להמשיך עם הפרויקט, זה לא יהיה הסוף שלו. אבל כן, ניאלץ למכרז חדש מאפס, שמשמעו עוד עיכובים”.

ואפידס סירב לענות בנוגע לתאריך יעד כלשהו לפעולה. “אנחנו מתקדמים צעד אחר צעד”, ענה. החלטה המבוססת על הייעוץ המשפטי של היועמ”ש, “עשויה” להתקבל בעוד שבועיים.

מקורות אחרים המעורים בנושא אמרו לנו שמדובר באחד מהשניים- או שקיטיון הגיעו למסקנה שהוא אינו יכול לעמוד בביצוע הפרוייקט ולכן הוא מעוניין במשא ומתן מחודש; או שבעל הזיכיון נקלע לקשיים כלכליים רציניים.

חברת האם של Kition היא Aroundtown SA, חברה ציבורית בע”מ הנסחרת בבורסה של פרנקפורט. Aroundtown, שמאחוריה עומדים בעלי עניין ישראלים, מחזיקה ב־80% ממניות קיטיון.

בסגירת השווקים ביום שישי, 10 במאי, נסחרה מניית Aroundtown במחיר של 2.07 €. שווי השוק של החברה עומד על 2.26 מיליארד אירו.

מחיר המניה של החברה נמצא במגמת ירידה בשלוש השנים האחרונות. כך למשל, בתחילת 2020 נסחרו המניות במחיר של 8 אירו.

בהודעה לעיתונות מיום 27 במרץ 2024, בנוגע לתוצאות Aroundtown לשנת הכספים 2023, החברה ציינה כי יש לה “נזילות חזקה ופעילות סולידית” והוסיפה כי בשל “הסביבה המאקרו-כלכלית הנוכחית, החברה לא תשלם דיבידנד לשנת 2023”.

השר ואפידס אומר כי הוא מבין היטב את החששות של בעלי העניין בלרנקה כי הפרויקט כולו עלול לעמוד בפני קיצוץ. “שוחחתי על כך עם נציגי לרנקה והסברתי כי אין באפשרותינו להיכנע לדרישות בלתי סבירות, אבל מטבע הדברים הם לא מרוצים מהמצב”.

התוכניות להרחבה והפרטה של המרינה בלרנקה סבלו משנים של עיכובים וכישלון למצוא משקיעים.

עוד בשנת 2010 חתמה הממשלה על עסקה עם קונסורציום זנון לפרויקט של 700 מיליון אירו לשינוי הנמל והמרינה הקיימים, אך הקונסורציום לא הצליח לגייס את הכספים הדרושים למרות שהממשלה האריכה את המועד האחרון עד 20 פעמים, ועד לשנת 2015 אז התרסקה העסקה. חלק גדול מהכשלון דאז כרוך במיתון והמשבר הבנקאי של 2013.