בנאום טלוויזיוני אמר נסראללה כי ארגונו יילחם “ללא כללים” ו”ללא תקרות” במקרה שתפרוץ מלחמה רחבה יותר עם ישראל, וכי שום מקום בישראל לא יהיה בטוח מפני התקפות חיזבאללה.
האיום כלל מטרות אפשריות בים התיכון, כולל קפריסין.
“פתיחת שדות תעופה ובסיסים קפריסאים לאויב הישראלי כדי לפגוע בלבנון פירושה שממשלת קפריסין היא חלק מהמלחמה, וההתנגדות תטפל בה כחלק מהמלחמה”, אמר. “האויב רוצה להפחיד אותנו, אבל הוא זה שצריך לפחד”, הזהיר.
בהמשך הערב הגיב הנשיא ניקוס כריסטודולידס לאיומיו של נסראללה ואמר כי “קפריסין נותרה בלתי מעורבת בשום עימות צבאי וממצבת את עצמה כחלק מהפתרון ולא מהבעיה”.
בשיחה עם כתבים בטקס הסיום של אוניברסיטת קפריסין, הדגיש כריסטודולידס את תפקידה של קפריסין כמסייעת הומניטרית, “המוכרת בעולם ובמיוחד בעולם הערבי”.
“המסדרון ההומניטרי שלנו הוא עדות למחויבות שלנו לשלום וליציבות”, אמר. “קפריסין היא לא חלק מהבעיה, היא חלק מהפתרון”.
באשר לערוצי תקשורת אפשריים עם חיזבאללה או ממשלת לבנון, אישר כריסטודולידס כי קפריסין נמצאת בערוצים דיפלומטיים פתוחים הן עם ממשלת לבנון והן עם ממשלת איראן.
הוא הודה כי דבריו של נסראללה מטרידים, אך הפריך את הטענות המצביעות על מעורבותה של קפריסין בפעולות צבאיות.
“אמירות כאלה אינן נעימות, אך הן אינן משקפות את המציאות. קפריסין אינה משתתפת בשום מעורבות צבאית”, חזר והדגיש.
בתגובה לשאלות על התייעצות עם מנהיגים זרים בנושא זה, הבטיח כריסטודולידס כי הממשלה תטפל בנושא בערוצים דיפלומטיים.
“פעולותיה של קפריסין שקופות ומדגימות את מחויבותנו להיות חלק מהפתרון”, סיכם.
אין זו הפעם הראשונה שנסראללה מזכיר בנאומיו את קפריסין. בחודש שעבר קרא נסראללה ללבנון “לפתוח את הים” כדי שמהגרים סורים יוכלו לעשות את דרכם לקפריסין.
“צריכה להתקבל החלטה לאומית לפתוח את הים לכל מי שרוצה לצאת לאירופה, לקפריסין, המדינה הקרובה ביותר למזרח התיכון באיחוד האירופי”, אמר אז.
האיום בחודש שעבר גרם לממשלת קפריסין ליצור קשר עם הרשויות בלבנון, ודובר הממשלה קונסטנטינוס לטימביוטיס אמר כי הצהרתו של נסראללה כי קפריסין היא המדינה הקרובה ביותר לאיחוד האירופי היא פשוט ציון האמת…