האסטרטגיה ההגנתית המאוחדת הראשונה של האיחוד האירופי והיתרונות עבור קפריסין

המלחמה באוקראינה, מימון הסיוע הצבאי לקייב, האפשרות של בחירתו מחדש של טראמפ בארה”ב, והסצנה הבינלאומית הנוכחית בכלל, אשר מעוררת ענני חוסר ביטחון ותחרות מוגברת, הובילו את האיחוד האירופי לנקוט צעדים לקראת המשימה הקשה של בניית הגנה משותפת אחידה, אשר תחזק גם את האוטונומיה האסטרטגית שלו.

בתחילת מרץ הציגה הוועדה בפעם הראשונה אסטרטגיה תעשייתית הגנתית אירופית, ובשבוע שעבר הביעו מנהיגי 27 המדינות החברות באיחוד האירופי, בפסגת מועצת אירופה, את הצורך במימון ציבורי ופרטי נוסף. הדרך צפויה להתקל בקשיים, כאשר הסוגיה הרגישה ביותר היא מימון עתידי של השקעות ביטחוניות נוספות.

ד”ר פותיני אסדראקי, פרופסור לתאוריית האינטגרציה האירופית ומדיניות החינוך האירופית במחלקה ללימודים בינלאומיים ואירופאיים, אוניברסיטת פיראוס, והנשיאה הנבחרת של בית הספר לתואר שלישי של המכללה האירופית לביטחון והגנה, הדגישה כי יוון, עם תקציב ההגנה הדחוק שלה, וכן קפריסין- יהנו באופן משמעותי ממימון אירופי לחיזוק ההגנה שלהן.

כאשר נשאלה אם היא מאמינה שקפריסין ויוון יכלו לנקוט יוזמות כדי להדגיש את תפקידן בהגנה המשותפת, ענתה הפרופסור בחיוב, ופירטה שכל יוזמה צריכה להיות קשורה לאינטרסים ולאיומים הרחבים לאיחוד האירופי ולא מוגבלת לסוגיית הסכנה מצידה של תורכיה בלבד.
כדאי להזכיר כאן שיוזמה אחרונה של קפריסין, שזכתה לתמיכה מצידן של מעצמות גדולות, היא פרויקט “אמלתיאה” להעברת סיוע הומניטרי לרצועת עזה.

קפריסין יכולה איפוא, בהקשר של מדיניות ההגנה המשותפת, להדגיש עוד את תפקידה הגאו-אסטרטגי כגשר בין אירופה למזרח התיכון ולפני הכל, כנציבה קדמית של המערב, כלומר כ’שומרת שערי אירופה’, הממוקמת בקצה הדרום-מזרחי ביותר של הים התיכון. כמדינה חצי-מעורבת, הנתונה לאיום התורכי ולאי-שוויון צבאי מהותי עם תורכיה, אין לקפריסין ברירה אלא לתמוך בחיזוק שריון ההגנה של האיחוד האירופי ואוטונומיה האסטרטגית שלו.