שרת החקלאות של קפריסין, מריה פאנאיוטו, השתתפה בישיבת מועצת החקלאות והדיג בבריסל, כדי לדון בהשפעת הבצורת המתמשכת ובמצב השוק בעקבות המלחמה באוקראינה.
פאנאיוטו תדרכה את עמיתיה על הבצורת הקשה בקפריסין, והדגישה את השפעותיה השליליות על החקלאות, בעלי החיים והסביבה.
היא קראה לצעדים של הנציבות האירופית כדי להתמודד עם השפעות אלה ולשמור על ביטחון המזון והגנת הסביבה.
קפריסין היא בין המדינות האירופיות המושפעות ביותר מהבצורת, לצד יוון ובלגיה. הודעת המשרד ציינה את הצורך בצעדים נוספים, שעלולים להיות דרסטיים, כדי למנוע את החמרת המצב. כמו כן הודגשו אסטרטגיות הסתגלות להפחתת התלות בתשתיות מים ולקידום השימור.
ההצהרה הזהירה מפני הסתמכות אך ורק על אספקת מים מוגברת באמצעות מאגרים או התפלה, תוך ציון השלכות סביבתיות אפשריות.
בינתיים, מפלס מי הסכרים בקפריסין נותר נמוך משמעותית בהשוואה לשנה שעברה, מה שמעלה חששות לגבי מצב המים במדינה. רמות הסכר הכלליות עומדות על 43%, לעומת 66.3% במאי 2023. חלק מהסכרים עומדים בפני הידלדלות מיידית.
בהיבט אחר של הנושא- שריפות יער ברחבי קפריסין השאירו את שירותי הכבאות בכוננות גבוהה במהלך סוף השבוע. לוחמי האש פרסו ביום ראשון משאבים נוספים במוטגיאקה כדי להתמודד עם שריפה גדולה, והצליחו להגן על בתים ועסקים סמוכים.
למקום הוזנקו ארבע כבאיות נוספות וצוות מתנדבים עם יחידות כיבוי ניידות. מסוקים ירדניים וכלי טיס של מחלקת היערות סייעו גם הם במאמצי הכיבוי האווירי.
“חורף יבש מבטיח קיץ קשה” אמר דובר שירותי הכבאות, אנדראס קטיס, אך הוסיף כי על סמך הנתונים הסטטיסטיים והמחקרים שהם מבצעים על הגורם לשריפות, נראה כי הגורם האנושי הוא האשם ברוב המקרים (למעלה מ-92 אחוזים).