בעוד שליחתו האישי של מזכ”ל האו”ם נאבקת לשבור את הקיפאון בן שבע השנים במשא ומתן בקפריסין, נראה כי מחנה תומכי הפתרון הקפריסאי הטורקי מסכים כי לתהליך החדש צריכים להיות לוחות זמנים קבועים מראש והשלכות ברורות של כישלון, אם ברצונו להיות בעלי סיכויי הצלחה כלשהם.
תהליך השלום בקפריסין הגיע למבוי הסתום העמוק ביותר בתולדותיו לאחר כישלון סבב המשא ומתן האחרון בקראנס-מונטנה ביולי 2017. מאז, אנקרה נסוגה מתמיכתה בהמשך המשא ומתן על פדרציה דו-קהילתית, דו-אזורית, והמנהיג הטורקי-קפריסאי הלאומני השמרני הנוכחי, שנבחר בגיבוי חזק של אנקרה ב-2020, רוצה לרשום את “השוויון הריבוני” של המדינה המתפרקת לפני שתשתתף במשא ומתן על הסדר.
תומכי פתרון פדרלי ומובילי דעת קהל ותיקים בצפון קפריסין מותחים ביקורת על ההנהגה הקפריסאית-טורקית והטורקית על שינוי הכיוון הזה, אך מזהירים כי ללא מתודולוגיה אחרת שתכניס שינויים משמעותיים בתהליך המשא ומתן- לא ניתן יהיה להגיע לפתרון פדרלי.
לאחר החוויות של תוכנית אנאן, המשא ומתן בין טלאט לכריסטופיאס ולאחר מכן הכישלון בקראנס-מונטנה “אבד כל האמון”, מסביר ראש צוות המשא ומתן לשעבר אוזדיל נאמי, ששירת תחת שני מנהיגים קפריסאים טורקים לשעבר.
כתומך נחוש בפתרון פדרלי, נאמי טוען שיש להמשיך את המשא ומתן מהנקודה בה הוא הופסק בקראנס-מונטנה ב-2017, להשלימם בתוך פרק זמן קצוב מראש ולהעבירם למשאל עם במקביל, שבמסגרתו הקפריסאים-היוונים יתבקשו לבחור בין פתרון פדרלי לפתרון של שתי מדינות, והקפריסאים-הטורקים יתבקשו לבחור בין פתרון פדרלי לבין מדינה מפוצלת, לא מוכרת ומבודדת, שגם עלולה לאבד את כל היתרונות שקיבלה עבור התמיכה החיובית שלה בתוכנית אנאן.
“כבר אין מנהיג קפריסאי יווני אחד, שיכול לשכנע כל מנהיג קפריסאי-טורקי או טורקי שהוא רציני בכוונותיו”, מתעקש נאמי. “ללא מצב זה, הצדדים, ובמיוחד הצד הטורקי, לעולם לא יאמינו מספיק כדי להגיד את מילתם האחרונה או להציע את הצעתם הסופית.”
חוסר אמון זה הוזכר גם על ידי קבוצת המשבר הבינלאומית בדו”ח שפורסם לאחרונה, שקבע כ”סוגיה יסודית” כי כעת “אף אחד מהצדדים אינו מאמין שהצד השני בהכרח ינהל משא ומתן בתום לב”.
בינואר, בתגובה לציוץ של האו”ם שהודיע על מינויה של מריה אנג’לה אולגין לשליחתו האישית של מזכ”ל האו”ם לקפריסין, צייץ נאמי “כדי לחפש מכנה משותף על מנת להתקדם…. לשאול אם קיים מכנה משותף זה בזבוז זמן, אין [מכנה משותף]… בקראנס-מונטנה היה פתרון על השולחן, ובכל זאת נכשלנו. הבעיה היא לא התוכן אלא התהליך”.
נאמי מסביר כי “התפקיד העיקרי של השליח צריך להיות לעזור לקבוע איפה להתחיל, כמה זמן אנחנו צריכים לאפשר לעצמנו לנהל משא ומתן, מה קורה בסוף פרק הזמן הזה, איזה סוג של מנגנון לפתרון מבוי סתום אנחנו יכולים ליצור, מה קורה כשאנחנו הולכים למשאל עם, ומה אם צד אחד אומר לא”.
הוא מדגיש כי כל אלה צריכים להיות במשא ומתן ומוסכמים על ידי שני הצדדים לפני תחילת תהליך חדש.
במכתב ששלחה לאחרונה לאולגין מפלגת האופוזיציה הרפובליקנית הטורקית CTP היא חזרה על מחויבותה לפתרון פדרלי, המבוסס על שוויון פוליטי, בהתאם להחלטות מועצת הביטחון של האו”ם ולפרמטרים שלה, אך גם הצהירה כי לכל תהליך עתידי צריך להיות לוח זמנים “שנקבע בתחושת דחיפות”, להבטיח השתתפות של החברה האזרחית, ולהבטיח “שלא תהיה חזרה לסטטוס קוו”.
חייבת להיות “מסגרת זמן מוגדרת, אם לא תאריך יעד, שבה יש לסיים את המשא ומתן”, מסביר פיקרי טורוס מ-CTP. שום תהליך שלום לא הגיע להצלחה ללא תאריך יעד… וחייב להיות מחיר לכישלון נוסף. יש לנקוט צעדים כדי לא לאפשר סיכוי להמשך הסטטוס קוו… אין דבר כזה ‘סכסוך קפוא’. כל עוד זה לא נפתר, זה חייב להתלקח”.
טורוס אומר של-CTP אין הצעות קונקרטיות לגבי מה עשויה להיות ה”עלות” הזו, אבל אומר שזה צריך להיות מוסכם במשא ומתן על ידי הצדדים.
“לנטישת המשא ומתן או לדחיית ההסכם המדיני הצפוי חייב להיות ‘מחיר’ לכך… קפריסין ואנשיה לא יכולים להרשות לעצמם כישלון נוסף”, הוא אומר.
טורוס גם מותח ביקורת על ההנהגה הקפריסאית והטורקית על כך שזנחו את מטרת הפתרון הפדרלי. לאחרונה הוא השווה את המדיניות הטורקית החדשה של דרישת פתרון שתי המדינות לבעיית קפריסין כ”אהבת הבדידות”.
טטר, לאחר פגישתו האחרונה עם אולגין מוקדם יותר החודש, חזר על עמדתו לגבי “שוויון ריבוני” ומעמד בינלאומי שווה לצד הקפריסאי הטורקי כדי לחדש את השיחות.
“הדרישה ל’שוויון ריבוני’ אינה חדשה”, אומר נאמי. “ראשיתה בהצעת הקונפדרציה של דנקטש ב-1998. זו אריזה מחדש של ההצעה”.
איפק בורמן, שפעלה בצוותי המשא ומתן של טלאט ואקינצ’י, מסכימה שכל תהליך משא ומתן חדש צריך להיות הרבה יותר מוכוון תוצאות עם אמות מידה כדי לשמור על הצדדים במסלול לקראת התוצאה הסופית; לכלול מנגנונים להתגברות על מבוי סתום ולשאת הבנה ברורה כי לא תהיה חזרה לסטטוס קוו בסוף התהליך, עם תוצאות ברורות של כישלון. היא גם מדגישה את החשיבות של תהליך אינטראקטיבי יותר, בהשתתפות החברה האזרחית, ובמיוחד נשים ובני נוער.
עם זאת, היא מזהירה מפני ניכור אחד של השני כאשר מנסים להניח את אבני הבניין של תהליך חדש.
“אני לא מוכנה להסכים לעוד תהליך פתוח שנתון לחסדיהם של שני המנהיגים. זה רק יוביל לטיפוח אכזבות ולחיסול תקוות”, אומרת בורמן, מומחית ליחסים בינלאומיים. “אבל אם אנחנו באמת רוצים להשיג תוצאה שתוביל אותנו לעתיד משותף, אז אנחנו צריכים להיות מסוגלים לשכנע אחד את השני בלב שלם כקפריסאים טורקים וקפריסאים יוונים לעבוד יחד למען מטרה זו”.
ניפגש שוב באוגוסט לחדשות יומיות ועדכונים. מי יתן ונשוב לבשורות טובות עבור כל עם ישראל.
שר האנרגיה ממתין להערכות ראשוניות בנוגע למחבר הים הגדול שר האנרגיה, המסחר והתעשייה, ג'ורג' פפאנסטסיו,…
ממשלת קפריסין הודיעה כי אינה בעמדה להגיב על פעילותן של מדינות שלישיות זאת בעקבות דיווחים…
משרד ההגנה האזרחי, הקפריסאי, הזכיר את מועדי הצפירות שיושמעו בכל הערים הגדולות, להנצחת יום השנה…
רשויות החוק בקפריסין מרחיבות את חקירתן בפרשת הונאת הפירמידה של חברת מטאמקס, כאשר הוצא צו…
אזהרת מזג אוויר צהובה לסופות רעמים בודדות שהוצאה על ידי מחלקת המטאורולוגיה נכנסה לתוקף בצהרי…