Karpasia peninsula
קפריסין כוללת חצאי איים שונים בצפון, בדרום, במזרח ובמערב האי. רשימה של חצאי האיים, העיירות בהן הם נמצאים והאזורים שלהם ניתן לראות להלן:
חצי האי אקאמאס ממוקם בזווית המערבית של קפריסין בפאפוס ונחשב לאחד המקומות הפופולריים ביותר לביקור.
מקור השם אקמאס הוא בלוחם אתונאי, בנו של תזאוס, שהגיע לחצי האי לאחר מלחמת טרויה.
הכפרים באזור מדרום לכיוון צפון הם Peyia פאייה, Kathikas קאטיקס, Pano Arodes ארודס עילית, Kato Arodes ארודס תחתונה, Ineia איניה, Droushia דרושיה, Fasli פאסלי, Androlikou אדרוליקו, חוריו החדשה Neo Chorio.
הטופוגרפיה של האזור משתרעת על פני כ-230 קמ”ר וכוללת רמה של כ-500 מטר, מישורים קטנים יותר, נהרות קטנים, עמקים עמוקים וצרים, מערות, גאיות, חופים חוליים, חופים סלעיים ואיים קטנים.
זהו אזור ייחודי, הן גיאולוגית והן גיאוגרפית, הנוגע לצומח ובעלי חיים הנמצאים באזור. ראוי גם להזכיר כי הוא נחשב לאחד האזורים המשמעותיים ביותר בקפריסין, מקום בעל יופי טבעי יוצא דופן, שכן הוא אינו מושפע מפיתוח.
לגבי תנאי האקלים, חצי האי אקאמאס נכלל באזור החוף המערבי, אך ישנם מיקרו אקלים רבים ושונים. גשמים מתרחשים בעיקר בסתיו ובחורף, וכמות המשקעים השנתית נעה בין 450-600 מ”מ. האקלים השנתי הממוצע בינואר ויולי הוא עשר מעלות צלזיוס ו-30 מעלות בהתאם. חצי האי אקאמאס מאופיין בצמחייה טיפוסית מהסוג הים תיכוני, המושפעת מאקלים הים. מבחינה ביוגרפית, הוא מסווג כאזור הים התיכון בגובה נמוך. המיקום מתחלף בבתי גידול שונים, כולל יערות, שיחים נמוכים, צוקים וחופים חוליים. רוב חצי האי נותר ללא פגע. עם זאת, פעילות אנושית השפיעה על הפיזיונומיה של האזור ועל הרכב הצומח. קו החוף הוא סלעי ברובו, עם צוקים קטנים.
מגוון החי והצומח באזור הקטן יחסית הזה הוא פנטסטי. ניתן למצוא שועלים, נחשים, זוחלים אחרים וציפורים נודדות רבות, וצמחים אנדמיים נדירים גדלים באקאמס.
ניתן למצוא את פרחי הבר הבאים באזור אקאמאס: רקפת, פרחי טורבן, אליסום (alyssum akamasicum, אנדמי לאקאמס), צבעוני קפריסין ומינים רבים של סחלב, דלעת צהובה ושושנת סלע לבנה. בקפריסין ישנם 128 מיני צמחים אנדמיים. 39 נמצאים בחצי האי Akamas: Alyssum akamasicum, Anthemis tricolor, Arenaria rhodia ssp. cypria, Asperula cypria, Astragalus cyprius, Ballota integrefolia, Bosea cypria, Carlina Fácil spp. cyprica, Carlina pygmea, Centaurea akamantis, Centaurea calcitrapa ssp. angusticeps, Centaurea veneris, Crocus veneris, Cyclamen cyprium, Euphorbia cypria, Gagea juliae, Gladiolus triphyllus, Helianthemum obtusefolium, Odontides cypria, Onobrychis venosa, Onopordum cyprium, Onopordum cyprium, Oposma fruticosumi, Oposma fruticosum, Oposma fruticosum, galum pedicellare, Phlomis cypria var . occidentalis, Pterocephalus multiflorus ssp. multiflorus, Ptilostemon chamaepeuce var. cyprius, Rubia laurea, Scutellaria cypria var. elatior, Sedum cyprium, Sedum porphyreum, Senecio glaucous ssp. Cyprius, Taraxacum aphrogenes, Teucrium divaricatum ssp. Canescens, Teucrium micropodioides, תימוס שלם, Tulipa cypria.
בעלי החיים שנמצאו באקאמס כוללים עטלפי פירות, שרצים, קיפודים, שועלים, נחשים, לטאות, נשרים גריפונים, זבל קפריסין וינשוף קפריסין. מינים פגיעים כוללים עטלפים, כלבי ים מגריאונק וצבי ים. תוכל ללמוד עוד על כמה מהם על ידי ביקור במדור קפריסין שלנו.
ניתן למצוא מדגרת צבים במפרץ לארה, שם הביצים מוגנות. אירופה זיהתה את אזור אקמאס כאחד מ-22 אזורי האנדמיזם של אירופה. זהו גם אחד משלושת האזורים האירופיים היחידים המחזיקים שני מיני ציפורים בטווח מוגבל או יותר.
חופי אקאמאס משמעותיים בהיותם אזור החוף הבתולי הגדול האחרון ואחד מאזורי הקינון הבודדים של צבי ים בים התיכון. צב החורש (Caretta-caretta) והצב הירוק הנדיר יותר (Chelonia mydas) מקננים באקאמס, כאשר הצב הירוק תלוי בחופי אקאמס להישרדותם באזור זה. לפי ה-IUCN (האיחוד הבינלאומי לשימור הטבע), ה-Loggerheads נחשבים למינים “פגיעים”, והצבים הירוקים נחשבים ל”מינים בסכנת הכחדה”. עם זאת, IUCN מציין כי המספר השנתי של נקבות הצב הירוק המקנן בים התיכון יכול להיות נמוך עד 325-375.
תשתית פנאי:
ישנם שני אתרי פיקניק בתוך יער חצי האי אקאמאס: אזור הפיקניק של “סמיילים”, שנמצא ביער אקמאס, ואתר הפיקניק “פיקני”, ביער פיייה. יש להם קיבולת של 500 איש כל אחד ויש להם את כל המתקנים למנוחה ובישול אוכל.
בסך הכל, ישנם 6 שבילי טבע, 4 ביער אקמאס (אדוניס, אפרודיטה, פיסורומיטי וסמיגיס), 1 ביער פייייה (ערוץ אווקאס), ואחד בקהילת קתיקאס, שחלקו עובר דרך הקתיקה. יער (איאסמה).
בשנת 2003 נוצרו הגנים הבוטניים של אקמאס. המטרה העיקרית של יצירת הגן הייתה להציג את המורשת הבוטנית של חצי האי. כיום, היא מכילה כ-120 סוגי חיות מקומיות, במטרה להפוך ל-250.
נקודות העניין:
אלמנטים רבים באזור מציגים עניין מוגבר מנקודת מבט מדעית, ארכיאולוגית, תרבותית או תיירותית. אלו הם:
חצי האי אקרוטירי הוא חצי אי קטן הכולל את האזור הדרומי ביותר של האי קפריסין. מפרץ אפיסקופי מגביל את חצי האי ממערב ומפרץ אקרוטירי ממזרח. כמו כן, יש לו שתי שכמיות, הידועות כקייפ זבגרי וכף גאטה.
בחצי האי אקרוטירי, תמצאו את הדברים הבאים: בסיס RAF, מרכז החינוך והמידע הסביבתי, אגם המלח אקרוטירי, הכפר אקרוטירי, מנזר החתולים וחוף ליידיס מייל.
בסיס RAF, Akrotiri, הוא תחנה צבאית גדולה, במיוחד חיל האוויר המלכותי. הוא ממוקם באי קפריסין באזור אקרוטירי ודקליה. הוא נחשב לטריטוריה בריטית מעבר לים ומנוהל כאזור בסיס ריבוני.
מטרת מרכז זה היא ליידע את המבקרים והתיירים על הטבע החריג והחשיבות האקולוגית של אזור חצי האי אקרוטירי. המרכז כולל צגים אינטראקטיביים ותוכנות מחשב באנגלית. ניתן למצוא בקלות את מרכז החינוך והמידע הסביבתי מכיוון שהוא ממוקם על הכביש הראשי של הכפר אקרוטירי.
אגם המלח אקרוטירי (המכונה גם אגם המלח של לימסול) הוא האגם הגדול ביותר באי קפריסין וממוקם באקרוטירי ובדקליה. אגם המלח אקרוטירי בגודל 10.65 קמ”ר כאשר הנקודה הנמוכה ביותר שלו נמצאת ב-2.7 מטרים מתחת לפני הים, והנקודה העמוקה ביותר של האגם היא כמטר אחד.
שוכן על החוף הדרום מזרחי של קפריסין, Cavo Greco עומד כעדות ליופי מעורר כבוד של הטבע. עם הצוקים הסלעיים, המים הצלולים והאגדות המיתולוגיות שלו, קאבו גרקו מזמין את המבקרים לטבול בעולם שבו פלאי טבע ומיתולוגיה עתיקה משתלבים זה בזה.
Cavo Greco ידועה בנוף הטבעי עוצר הנשימה שלה. האזור מאופיין במצוקים דרמטיים הצוללים לתוך המים הכחולים הנוצצים של הים התיכון, תצורות סלע מתנשאות שנחצבו ע”י איתני הטבע במשך אלפי שנים יוצרות נוף ייחודי ומהפנט ששובה את הדמיון. הפלא הנופי הזה מציע רקע ציורי לאוהבי טבע, צלמים ולאלו המחפשים מפלט שליו.
המים הצלולים המקיפים את קאבו גרקו מזמינים אתכם לחקור את העולם התת ימי. שנורקלרים וצוללנים יכולים לחזות בחיים ימיים תוססים, כולל דגים צבעוניים, תצורות סלע מרתקות ואפילו צב ים מדי פעם. צלילות המים מוסיפה לפיתוי, ומספקת הזדמנות שאין כמותה לחקר וגילוי תת-מימיים.
Cavo Greco ספוג במיתולוגיה יוונית עתיקה, ומוסיף שכבה נוספת של תככים לפאר הטבעי שלו. לפי האגדה, האזור קשור לאלת הים אפרודיטה ולאל אפולו. אומרים שאפרודיטה הגיחה מהמים ליד קאבו גרקו, והפכה אותה למקום של יופי ואהבה. מאמינים כי צוקי קאבו גרקו הם גם המקום שבו אפולו שיחרר את חיציו, והגן על האי מפני פגיעה.
קאבו גרקו מציעה מגוון של שבילים ושבילים המתפתלים בנופים המדהימים שלה, מה שהופך אותו לגן עדן למטיילים ולחוקרים. חובבי טבע יכולים לצאת לטיולים יפים, לגלות מערות נסתרות, נקודות תצפית עוצרות נשימה וחי וצומח ייחודיים. האזור הוא גם בית למגוון מגוון של מיני צמחים, שחלקם אנדמיים לקפריסין, מה שמוסיף למשמעות האקולוגית שלו.
קאבו גרקו הוא גן עדן לצלמים עם תצורות סלע מרשימות, צוקים דרמטיים ונופים פנורמיים. מזריחות זהובות לשקיעות מלאות חיים, האור המשתנה מאיר את הנוף בקליידוסקופ של צבעים, ויוצר הזדמנויות צילום עוצרות נשימה בכל צעד ושעל. בין אם הוא לוכד את הכוח הגולמי של גלים מתנפצים או את הפרטים העדינים של צמחיית החוף, Cavo Greco מציע השראה אינסופית עבור צלמים בכל רמות המיומנות.
קאבו גרקו מספק אזורי פיקניק ופנאי ייעודיים למבקרים להירגע וליהנות מהסביבה. אזורים אלה מצוידים בספסלים, בשולחנות ובחללים מוצלים, ומציעים מקום מושלם להירגע, לערוך פיקניק או לספוג את האווירה השלווה של ארץ הפלאות הטבעית הזו. זוהי הזדמנות אידיאלית להתחבר עם אנשים אהובים, להתענג על יופיו של הנוף וליצור זיכרונות מתמשכים.
מתוך הכרה בחשיבות האקולוגית של Cavo Greco, נערכים מאמצים לשמר את יופיו הטבעי ולהגן על המערכת האקולוגית השברירית שלו. יוזמות לשימור הסביבה מקדמות שיטות תיירות בת קיימא ומעלות את המודעות למשמעות של שמירה על שלמותו של נוף חופי ייחודי זה. המבקרים מוזמנים לכבד את הסביבה, ללכת בשבילים ייעודיים, ולא להשאיר זכר כדי לשמר את היופי הבתולי של Cavo Greco עבור הדורות הבאים.
קאבו גרקו הוא אוצר טבע בקפריסין עם צוקים עוצרי נשימה, מים צלולים וקשרים מיתולוגיים. הוא קורא למטיילים לצאת למסע של חקר וגילוי, שבו היופי של הטבע מתכנס עם אגדות עתיקות. בין אם מטיילים לאורך שביליו, צוללים אל הפלאים התת-מימיים שלו, או פשוט מתבוננים בנופים מעוררי ההשתאות, קאבו גרקו מציע חוויה בלתי נשכחת המעוררת את החושים ומעוררת את הדמיון. זהו מקום שבו המיתולוגיה מתעוררת לחיים, הטבע חושף את יופיו הגולמי, והמבקרים יכולים להתחבר לפלאי העולם הנצחיים.
קרפסיה, או חצי האי Krapasea או Karpasou, הוא חצי האי הצפון-מזרחי הגדול ביותר של קפריסין, היוצר את ההקרנה של הר האולימפוס באורך של 47 מיילים ומסתיים בכף אגיוס אנדראס.
בחצי האי הזה היו שני נמלים בתקופת העת העתיקה שנקראו “קרפסה”, אשר שירתו לחילופין את העיר הים תיכונית קרפאסו בהתאם למזג האוויר. האחד היה צפוני, מול סרפידונה של קיליקיה, והשני היה בחוף המתפתח הדרומי.
שני נמלים אלו ממוקמים בסמוך לחוף חצי האי, שנוצר על ידי צרות, איסתמוס בהיקף של שלושה שלבים: שני המפרצים רונה (מצפון) ומליססקרו (מדרום). העיירה העתיקה קרפסוס הייתה ממוקמת באותו מקום בו נמצא היום הכפר ריסוקרפסו.
מטה המועצה של קרפסיה הוא חלק ממחוז אמצ’וסטוס, כולל החלק הצפון-מזרחי של קפריסין. לגבי הכנסייה, היא שייכת למטרופולין ניקוסיה. אזור קרפסיה כולל 39 כפרים. המוצרים העיקריים של האזור הם חיטה, שמן, משי, רימונים וה”קולוקסי” (בטטה) הידועה של יאלוסה.
חצי האי קורמקיטיס הוא מרפסת עם נוף כחול אינסופי והיסטוריה שחזרה לשנים הרומית והביזנטית. תואר זה ניתן בצדק לכף קורמקיטי, הממוקם בחלק הצפון מערבי של האי, במחוז קריניה, ומהווה את החלק הצפוני של מפרץ מורפו.
השם בא מהכפר קורמקיטיס, שבו גרו המארונים לפני הפלישה הטורקית ב-1974. במהלך המסורת הגיע לשם אגיוס ארטמון בדרכו מאסיה הקטנה, שם נחסך מעינויים בנס.
בחצי האי קורמקיטיס נמצא הכפר ליבארה, בו מתגוררים כ-123 אנשים שלימים הפכו לפליטים. העיירה המסוימת שכנה במגדלור של כף קורמקיטי ומדרום מזרח לכפר קורמקיטי.
בכפר ליברה, מקלט דייגים, שכנו רק סירה אחת לפני הפלישה הטורקית של 1974. ההריסות הרומיות והביזנטית באזור מוכיחות את קיומו של יישוב שגדולתו מתעלמת. למרבה הצער, לא היו חפירות שיטתיות, ולא נעשה עוד מחקר ארכיאולוגי בגלל הצבא הטורקי. עם זאת, ישנה התייחסות לכך שהשליח הגיע לקפריסין בסירה והגיע לנקודה זו, ששימשה את הספינות.
חצי האי טילריה הוא חצי אי הררי מצפון-מערב לאי בין מפרץ כריסוצ’וס ומפרץ מורפו. יש לו אורך של 6 קילומטרים ורוחב של 30, העובר ממחוזות פאפוס וניקוסיה.
מאז 1974 חלק מהכפר נמצא תחת כיבוש הצבא הטורקי. באזור טילריה נמצאת העיירה קוקינון, השטח הכבוש היחיד של קפריסין המוקף באלמנטים של הרפובליקה של קפריסין.
המורפולוגיה של הקרקע תלולה, עם גובה של 800 מטר במרחק קטן מהחוף. הכפרים של טילריה הם קאטו פירגוס, פאנו פירוס, פאצ’יאמוס, פיג’ניה, קוקינה, אמדיס, סלדין ט’אפי והלרי.
באוגוסט 1964 הייתה פשיטה והפצצה של חיל האוויר הטורקי. קוקינה היה אזור קפריסאי טורקי, והקפריסאים הטורקים השתמשו בו כדי להביא נשק וצבא לקפריסין מטורקיה. בתחילת אוגוסט תקף המשמר הלאומי את אזור קוקינה בזמן שהשיחות הפוליטיות של תוכנית אטשיסון מתנהלות. טורקיה הגיבה בהפצצת העמדות והכפרים היוונים-קפריסאים בפצצות נפאלם. במהלך ההפצצה נהרגו 55 קפריסאים יוונים, 28 אזרחים.
ניפגש שוב באוגוסט לחדשות יומיות ועדכונים. מי יתן ונשוב לבשורות טובות עבור כל עם ישראל.
שר האנרגיה ממתין להערכות ראשוניות בנוגע למחבר הים הגדול שר האנרגיה, המסחר והתעשייה, ג'ורג' פפאנסטסיו,…
ממשלת קפריסין הודיעה כי אינה בעמדה להגיב על פעילותן של מדינות שלישיות זאת בעקבות דיווחים…
משרד ההגנה האזרחי, הקפריסאי, הזכיר את מועדי הצפירות שיושמעו בכל הערים הגדולות, להנצחת יום השנה…
רשויות החוק בקפריסין מרחיבות את חקירתן בפרשת הונאת הפירמידה של חברת מטאמקס, כאשר הוצא צו…
אזהרת מזג אוויר צהובה לסופות רעמים בודדות שהוצאה על ידי מחלקת המטאורולוגיה נכנסה לתוקף בצהרי…