פרופסור סופרוניס קלרידס מאוניברסיטת קפריסין, המייצג את צוות המחקר, הדגיש את ההתמקדות של המחקר בפריון.
“מגזר ה-ICT התגלה כמרכיב חיוני בכלכלה הקפריסאית בשלוש השנים האחרונות”, אמר קלרידס, “הודות לנסיבות שונות כמו סגירת תוכנית ההשקעות, המגפה, המלחמה באוקראינה ותמריצים ממשלתיים”.
הדו”ח מחבר לראשונה את הממצאים הנוכחיים עם יעדי פיתוח בר קיימא. הוא מציין גם שיפורים בפעילות הכלכלית ובמערכת החדשנות, כאשר חברות ואנשי מקצוע חדשים עוברים לקפריסין ומספקים שירותים שונים.
אתגרים מרכזיים שזוהו כוללים ניהול צדק, מעברים דיגיטליים וסביבתיים, ויישור החינוך עם שוק העבודה.
נשיא CEC הדגיש כי תוצאות אלה נובעות מתמריצים ממשלתיים. הוא הדגיש את הצורך בצעדים פרואקטיביים כדי למשוך את הכישרונות הטובים ביותר לקפריסין, והציע כי המדינה יכולה לאמץ ולשפר רעיונות המיושמים בחו”ל.
סגן נשיא CEC, אנדריאס אסיוטיס, הציג חלק מהדו”ח הבוחן את ההשפעה של עובדים זרים מיומנים ובעלי הכנסה גבוהה על הכלכלה הקפריסאית. בשנת 2022 נרשמו בקפריסין 1,640 חברות בעלות עניין זר (FICs), עם ירידה קלה של 232 בשנת 2023. גורמים חיצוניים כמו המלחמה באוקראינה תרמו לצמיחה זו, כאשר אזרחי מדינה שלישית מחזיקים ברוב המניות ב-86% מהחברות הללו.
בשנת 2022, 37% מה-FIC הרשומים התמקדו ב”פיתוח תוכנה ומשחקי וידאו”, 17% ב”השקעות ומימון” ו-13% ב”ייעוץ עסקי ומשפטי”. למרות ששיעור ה-FIC העוסקים בפיתוח תוכנה ומשחקים ירד בשנת 2023, חלה עלייה בחברות השקעה ומימון.
תוכנית ויזת הנוודים הדיגיטליים, המאפשרת לאזרחים שאינם אזרחי האיחוד האירופי ושאינם אזרחי EEA לחיות בקפריסין תוך כדי עבודה מרחוק עבור חברות זרות, הביאה ל 1000 עד 2000 תושבים חדשים, בעיקר בשנות המגיפה 2020-2021.
מגזר ה-ICT הציג צמיחה יוצאת דופן, כאשר 37% מה-FIC החדשים בשנת 2022 היו חלק ממגזר זה.
בין 70,000 ל -80,000 אנשים בעלי הכנסה גבוהה עברו לאחרונה לקפריסין, הביאו את משפחותיהם והשפיעו באופן משמעותי על הכלכלה המקומית על ידי הגדלת הביקוש לסחורות ושירותים.
עם זאת, זרם זה מציב גם אתגרים, כגון הביקוש הגובר לנדל”ן, המוביל לעלייה חדה במחירי הנדל”ן, במיוחד בלימסול.
הדו”ח מתאר כיצד קפריסין התמודדה עם מספר אירועים שליליים לאחר המשבר הכלכלי, כולל הברקזיט, קריסת תוכנית ההשקעות שלה (גולדן-ויזה), מגפת הקורונה, המלחמה באוקראינה והאינפלציה המיובאת.
הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022 הזניקה את מחירי האנרגיה והמזון ואיימה על תעשיית התיירות של קפריסין.
עם זאת, קפריסין הצליחה לקזז חלק גדול מהתיירות האבודה על ידי משיכת מבקרים ממדינות אחרות ואף נהנתה מהעברת עסקים רוסים ואוקראינים.
רפורמות לשיפור התחרותיות, שיפור הסביבה העסקית, משיכת השקעות חדשות וגיוון הכלכלה נמצאות בתהליך אך זקוקות עדיין ליישום יעיל.
קפריסין מתפקדת היטב בדירוג התחרותיות הבינלאומי, אם כי היא אינה בין המובילות. בעוד שהמסגרת המוסדית, הרגולטורית ותנאי השוק הם בדרך כלל נוחים, מספר מגזרים מתמודדים עם אתגרים המשפיעים על התחרותיות הכוללת של המדינה.
ועדת הבחירות המרכזית הציגה שבע המלצות מרכזיות לשיפור התחרותיות של הכלכלה הקפריסאית.
ההמלצה הראשונה כוללת קידום יזמות וצמיחה עסקית על ידי מתן תמריצים לעסקים קטנים מאד-להתמזג. עידוד איחוד זה נועד להגדיל את הפריון ולהשיג יתרונות לגודל, תוך מתן מענה למספר המשמעותי של מפעלים קטנים מאוד בקפריסין המעסיקים פחות מעשרה אנשים.
חיזוק הקשרים העסקיים והסינרגיות הוא עדיפות נוספת. ה- CEC מציע לתמוך בשילוב עסקים קפריסאים בשרשראות האספקה של חברות בינלאומיות גדולות ולהגביר את שיתוף הפעולה בין הקהילה העסקית, מוסדות להשכלה גבוהה וגופי מחקר.
שיפור האימוץ של טכנולוגיות דיגיטליות במגזרים שונים הוא חיוני לשיפור היעילות והחדשנות.
ועדת הכספים מדגישה גם את החשיבות של מתן גישה טובה יותר למימון לעסקים, שתאפשר להם להשקיע בצמיחה ובפיתוח.
אופטימיזציה של ניצול ההון האנושי כרוכה במשיכת השקעות זרות ישירות באיכות גבוהה (FDI) וניצול טוב יותר של כוח העבודה הקיים על ידי התאמת מיומנויות לצרכי השוק. זה דורש ניטור חזק וחיזוי של הצרכים העתידיים, הגדלת בוגרים במדעים טכניים ופיזיים, ושיפור הכשרה מיומנויות דיגיטליות.
בנוסף, טיפוח יזמות והגברת היכולות הדיגיטליות של מחנכים הם צעדים חיוניים להכנת כוח העבודה לדרישות הכלכלה המודרנית.