מאז סוף פברואר, אז הטיל האיחוד האירופי את סט הסנקציות ה-13 שלו, הוכנה רשימת הסנקציות החדשה. “חבילה” חדשה זו צפויה לקבל תוקף בשבועיים הקרובים.
הצעדים המוצעים כוללים גם איסור על יצוא גז טבעי-נוזלי רוסי.
עם זאת, מדינות בדרום אירופה בעלות פעילות ענפה בתחום הספנות, אינן רואות גישה זו באור חיובי, קרי יוון, קפריסין ומלטה.
הנציג הקפריסאי טען כי צעד זה יחזור אליו כבומרנג, עמדה שנתמכה על ידי ואלטה ואתונה.
דיווח של כתב הפייננשל טיימס בבריסל ציין כי “יוון, קפריסין ומלטה התנגדו לצעדים כאלה, בטענה שהם יובילו מנהלי ספינות להשתמש בשיטות “עמומות” עוד יותר כדי להסתיר את הציים שלהם. זה, על פי המדינות החברות המדוברות, יגדיל את הסיכון לאסון ספנות גדול ויפגע בתעשיית הספנות באופן רחב יותר”.
במקום אחר מובהר כי “הנושא הגדול ביותר נוגע להידוק הסנקציות נגד מכליות המשמשות את רוסיה להובלת נפט גולמי עם ביטוח שאינו מאומת ומבני בעלות חסרי שקיפות”.
הדו”ח, המבוסס על גורמים באיחוד האירופי המודעים לדיונים, צוטט על ידי פרסומים בינלאומיים רבים כאמין.
המאמר גם מתעד את הספציפיות של הצעד המוצע, שכן “זו תהיה הפעם הראשונה שהאיחוד האירופי מכוון באופן רשמי למוצרי הגז הטבעי של רוסיה”.
עם זאת, מעבר לאירופה הדרומית, מספר מדינות אחרות נמצאות בצד השני של הקשת, ומתארות את סנקציות האנרגיה האחרונות שהוצעו כצעד קדימה.
קפריסין היא אחת המדינות המשלמת מחיר ישיר כתוצאה מהסנקציות הרוסיות, שכן מגזר השירותים המנהליים ספג מכה קשה. עם זאת, היא הפגינה רמה גבוהה של ציות בפעולותיו של הנשיא כריסטודולידס.