בעוד הממשלה עושה כל שביכולתה כדי להכיל ולנהל את זרם המהגרים, המצב עדיין עלול לצאת מכלל שליטה, במיוחד אם לבנון השכנה תקרוס, אמר שר הפנים קונסטנטינוס יואנו ביום שלישי (היום).
על פי נתונים רשמיים, בשנת 2022 סך בקשות המקלט הגיע ל-21,565 וירד ל-11,617 בשנת 2023.
בשנה שעברה ירד מספר מבקשי המקלט ממדינות אפריקה ל-2,607 לעומת 9,384 בשנת 2022.
אך במקביל חלה עלייה תלולה במספר מבקשי המקלט שהגיעו מסוריה. בשנת 2022 הם מנו 4,088 וזינקו ל 6,148 בשנת 2023.
יצויין כי כבר במהלך הרבעון הראשון של השנה קפריסין הצליחה להחזיר 1,000 פליטים יותר מאשר בתקופה המקבילה של 2023.
“הגירה היא לא משהו שתלוי אך ורק במעשים או בהחלטות שלנו, היא מושפעת מהרבה פרמטרים, כמו שינויי אקלים בין השאר, אבל בעיקר מהתפתחויות פוליטיות, כפי שקורה עם המלחמה באזור שלנו”, אמר השר.
בשנים האחרונות קפריסין נמצאת תחת לחץ עצום מצד זרם המהגרים. “כתוצאה מכך, כיום במדינה שלנו יש את בקשות המקלט הגבוהות ביותר לנפש ברחבי האיחוד האירופי”.
קונסטנטינו אמר כי במהלך השנה תבחן הממשלה מחדש את “תוכנית נפקראטיס” – תוכנית החירום הלאומית לטיפול במהגרים לא חוקיים. בנוסף, הרשויות ישיקו קמפיינים להגברת המודעות הציבורית בנוגע לחזרה מרצון, תוך הגברת הבדיקות על העסקה בלתי חוקית של מהגרים.
“במקביל, נמשכות עבודות הבנייה להקמת מרכז טרום יציאה בלימנס, ולשדרוג התשתיות ב-Kofinou ו- Pournara.”.
השר אמר כי הממשלה נקטה גישה רב-זרועית לנושא ההגירה – צמצום המגיעים, זירוז בקשות המקלט, הגדלת מספר החזרות ושיפור מתקני הלינה למבקשי המקלט.
פעולות אלה הניבו תוצאות, במיוחד בכל הנוגע להשבת פליטים לארצות המוצא.
אבל הבעיה הגדולה ביותר שנותרה בעינה, היא זו של אזרחים סורים רבים המגיעים לחופינו דרך הים מסוריה ובעיקר מלבנון.
“כידוע, מאז תחילת מעשי האיבה בסוריה בשנת 2011, המדינה נחשבת כלא בטוחה על ידי ארגונים בינלאומיים שונים, מה שאומר שכל האזרחים הסורים נהנים ממעמד של הגנה משנית”.
מדיניות זו, הדגיש השר, כובלת את ידיהן של הרשויות הקפריסאיות שכן באופן זה הן אינן יכולות לבחון בקשות מקלט אלה באופן פרטני (כל מקרה לגופו)- אלא כולן מקבלות באופן אוטומטי מעמד של הגנה משנית. ובמקרים רבים, מצב זה מנוצל לרעה. “כתוצאה מכך”, המשיך קונסטנטינוס יואנו, “הלחץ על מערכת הקליטה והאירוח עולה. הקרבה שלנו ללבנון, שבה חיים כיום יותר מ-1.5 מיליון סורים, הופכת את קפריסין ליעד האטרקטיבי ביותר”.
בינתיים, ניקוסיה הזהירה במשך חודשים כי הרשויות הלבנוניות – בשל סוגיות פוליטיות, כלכליות וחברתיות שם – אינן מסוגלות לפקח כראוי על קו החוף של ארצם.
“לכן, בפניה שלנו להתערבות הנציבות האירופית, אנו מרימים דגל, מזהירים ומדגישים כי קריסה אפשרית בלבנון תוביל לזרם עצום של מהגרים סורים בדרכם לאיחוד האירופי”.
מבחינה זו, קפריסין פועלת בשני כיוונים בו זמנית;
“מצד אחד, בהיבט הדיפלומטי, אנחנו מפעילים לחץ על הנציבות האירופית להעריך מחדש אזורים מסוימים בסוריה, ולסווג אותם מחדש כאזורים בטוחים, כך שמעמד ההגנה לא ינתן באופן אוטומטי לפליטים ממוצא סורי, אלא יאפשר לבחון בקשות מקלט לגופן”.
לשם כך מתכננת קפריסין לארח ועידת שרים שתבחן את הממד החיצוני של ההגירה בדגש על סוריה; “אנחנו שואפים להתאחד כקואליציה של מדינות עם חששות דומים, ולתאם את הפעולות שלנו. כמו כן, ניקח חלק במשימות משותפות לסוריה עם מדינות חברות אחרות, ונאסוף נתונים על האזורים שעשויים להיות מוגדרים כבטוחים, כדי שנוכל להבטיח שכולם מוגנים”.
הכיוון השני, אמר יואנו, הוא הגדלת הסיוע של האיחוד האירופי ללבנון, כדי שהמדינה תוכל לפקח טוב יותר על קו החוף שלה. בהקשר זה נאמר כי הוא יסע עם הנשיא ניקוס כריסטודולידס שוב לביירות ב-2 במאי, יחד עם נשיא הנציבות האירופית.
הממשלה הקפיאה לאחרונה את קבלת בקשות המקלט הסוריות, ובמקום זאת תשאיר אותן במחנות מהגרים כאן. בינתיים, דווח כי הרשויות בקפריסין החלו ליישם את המדיניות השנויה במחלוקת של הרחקת מהגרים.
