מהי “האמנה הכחולה” של האוקיינוסים והקשר שלה לקפריסין
“האמנה הכחולה” של חבר העמים הבריטי מול שינוי האקלים
פגישת שרי האוקיינוס הראשונה אי פעם של חבר העמים הבריטי נערכה בקפריסין ביום שישי האחרון (19 באפריל). לוועידה זו הייתה חשיבות מיוחדת, בהתחשב בכך ש-49 מתוך 56 חברות חבר העמים הבריטי הן מדינות איים.
מדינות האי החברות במנהל הבריטי מושפעות במיוחד מהשלכות משבר האקלים העולמי; עלייה בגובה פני הים, אירועי מזג אוויר קיצוניים, המסת קרחונים והתחממות כדור הארץ- מציבים איום קיומי על מדינות אלה.
בתום הוועידה, המנהל הבריטי חתם על “האמנה הכחולה” שמטרתה להגן על האוקיינוסים ומקורות המחיה הימיים.
האמנה קוראת לפעולה דחופה כדי לטפל בזיהום הימי, בדגש על פלסטיק חד-פעמי, ומאבק בדייג לא חוקי.
פטרישיה ג’נט סקוטלנד, המזכירה הכללית של המנהל הבריטי, הייתה בקפריסין לוועידה ההיסטורית הזו, והעניקה ראיון לעיתון Phileleftheros לרגל האירוע.
סקוטלנד הדגישה את חשיבות שיתוף הפעולה בין מדינות המנהל הבריטי לטיפול באתגרים גלובליים כמו שינוי האקלים והגנה על האוקיינוסים. היא ציינה שקפריסין, כאי במזרח הים התיכון, ממלאת תפקיד מפתח בקידום המטרות של “האמנה הכחולה”.
עוד אמרה המזכירה כי “הימים והאוקיינוסים שלנו מאוימים על ידי שינוי האקלים, זיהום וניצול יתר של משאבים. ‘האמנה הכחולה’ היא דרך לנקוט פעולה קולקטיבית לשמירה על האוקיינוסים שלנו לטובת הדורות הבאים.”
עם מורשת היסטורית משותפת, המנהל הבריטי מאפשר לעמים שונים לעבוד ביחד לקראת מטרות משותפות של שלום, דמוקרטיה וקידמה כלכלית וחברתית. בראיון, הדגישה סקוטלנד את הערכים המשותפים המלכדים את חברות המנהל הבריטי.
בהתייחסה ספציפית לוועידה, הברונית סקוטלנד הדגישה כי חבר העמים הבריטי הצליח לסיים את האמנה הכחולה, הישג שארגונים בינלאומיים אחרים- נכשלו להשיג.
מה מביא אותך לקפריסין?
קפריסין אירחה את מפגש שרי האוקיינוס הראשון של חבר העמים הבריטי.
קפריסין הייתה בלב מאמצי האוקיינוס שלנו מאז שאני זוכרת את עצמי, אבל במיוחד מאז 2016 כשנכנסתי לתפקיד מזכ”לית חבר העמים הבריטי.
הבנו ששינויי האקלים מהווים איום קיומי על כל המדינות החברות. מתוך 56 המדינות החברות בחבר העמים, 49 הן מדינות אוקיינוס, כך שזה היה נושא חשוב ביותר עבור כל אחת מהן. בשנת 2016, כשנכנסתי לתפקיד, הרגשנו שאנחנו צריכים לחפש מודל חדש להתמודדות עם שינויי האקלים,
לכן התחלנו סדרה של מפגשים שכללו אוקיינוגרפים, קלימטולוגים, אנשים שעובדים על כלכלה מעגלית וכו’. אספנו את כולם כדי לייעץ לנו בדרך קדימה. וקפריסין תמיד הייתה חלק מהמאמץ הזה.
בסוף 2016 הבנו שכחבר העמים הבריטי, עלינו לפתח מודל חדש כדי להתמודד עם שינוי האקלים, להפוך אותו, ולא רק למתן או להסתגל אליו. לאחר מכן הפנינו את תשומת ליבנו לאוקיינוסים, מכיוון שאף אחד לא התמקד בנושא זה לפני כן. באחת הפגישות שלנו, אחד האוקיינוגרפים אמר לנו שזה “כמעט מאוחר מדי” וש”אם לא נעשה משהו, הכל ייגמר”. המדינות החברות אמרו שזה לא מאוחר מדי ועבדו בלהט לארגן את ועידת האוקיינוס הראשונה באו”ם.
מאמץ זה הובל על ידי פיג’י, אחת מחברות חבר העמים שלנו, מה שהניע אותנו ליצור ‘אמנה כחולה’ שלא תהיה רק סיסמה או סמל, אלא תוכנית פעולה אמיתית שתאחד את מדינותינו באמצעות יצירת קבוצות פעולה. קפריסין ייצגה את אירופה, סיישל ייצגה את אפריקה, פיג’י ייצגה את האוקיינוס השקט, ברבדוס וגרנדה ייצגו את האיים הקאריביים, כך שהיה לנו ייצוג בכל היבשות, וכך ‘נולדה’ ה’אמנה הכחולה’, שאומצה אז בפסגת CHOGM 2018. אנו ממשיכים לעבוד על כך, כאשר קפריסין תמיד נמצאת בלב המאמצים הללו. כשהחלטנו לקיים את פגישת שרי האוקיינוס הראשונה, קפריסין הייתה הראשונה להרים את ידה לארח אותה, והם עוזרים לנו להראות את הדרך.
אני חושבת שרבים לא מבינים ש’חבר העמים’ המודרני שונה לחלוטין מהרעיון הישן של אימפריה. הוא מבוססת על מדינות עצמאיות וריבוניות, שבוחרות להתאחד כדי להציע משהו לטובת הכלל. זה התחיל, אם אני זוכרת נכון, עם שמונה מדינות, כולל הודו, בנגלדש, פקיסטן וסרי לנקה. אלה היו מדינות שנלחמו על עצמאותן מהאימפריה אבל עדיין רצו להיות חלק מהמשפחה הזאת. היום יש לנו מדינות כמו רואנדה, נמיביה, קמרון, טוגו וגבון, שלא היה להן קשר לחבר העמים הבריטי אבל הפכו לחברות במשפחה הזאת.
מה שמאחד אותנו אינה אמנה אלא מערכת עקרונות.
לרוב יש חוקים משותפים, מערכות פרלמנטריות ומוסדות, מה שהופך את התקשורת בינינו לקלה ויעילה יותר.
הסחר שלנו אחד עם השני עומד על 700 מיליארד דולר והוא גדל, ואנחנו שואפים להגיע לטריליון דולר עד 2026 ול-2 טריליון דולר עד 2030.
גיאוגרפית, אנחנו מכסים את כל העולם, וההחלטות שלנו יכולות להשפיע על כל היבשות.
איך נראים היחסים בין המדינות החברות בחבר העמים לבין עצמן?
זה משהו שהמדינות החברות עושות כבר 75 שנה, מדברות כמשפחה בתוך חבר העמים. אם תתבוננו בנו, תראו שאנחנו מתנהגים כמו משפחה. וכמו כל משפחה, יש פעמים שאנחנו לא מסכימים ופעמים שאנחנו לא מסתדרים, אבל בסופו של יום, אנחנו משפחה, ואנחנו מגיעים לקונצנזוס.
יש לנו דוגמאות רבות שבהן לא הושגו הסכמות בכנסים בינלאומיים, אבל אז חבר העמים התכנס והסכים. קחו לדוגמה את ‘האמנה הכחולה’; ה-G20 לא יכלו להסכים, וגם האו”ם לא יכול היה, אבל אז התכנסנו בישיבת ראשי ממשלות חבר העמים הבריטי והסכמנו על הכל. היופי בחבר העמים הבריטי הוא שלכל מדינה יש קול אחד, בין אם זו נאורו עם 11,000 תושבים או הודו עם 1.3 מיליארד. לא משנה כמה Vמדינה עשירה או חזקה, כולם שווים סביב שולחן חבר העמים הבריטי וזה עוזר בדיאלוג ובמציאת פתרונות.
האם תהיה לנו ישיבת ראשי ממשלה של חבר העמים הבריטי בקפריסין בקרוב?
זה משהו שאתה צריך לשאול את הנשיא שלך. כל פסגה נערכת באזור גיאוגרפי אחר. הייתה לנו אפריקה, עכשיו יש לנו את האוקיינוס השקט, וב-2018 בריטניה תפסה את מקומה של ונואטו, כך שתורה של אירופה עדיין לא הגיע.
אני יודעת שלפני כמה שנים הייתה הצעה שקפריסין תארח פסגה. ואם סמואה יכולה לארח פסגה כזו, מדוע לא קפריסין, שעשתה זאת בעבר?
פסגת CHOGM חשובה מכיוון שהיא מפגישה מנהיגים מכל המדינות הללו במקום אחד כדי לדון, לא רק באופן רשמי אלא לעתים קרובות בחופשיות, בנושאים רבים.
ועכשיו, בישיבת שרי האוקיינוס, אתם תראו שלא משנה מאיפה הם באים, כולם נלחמים למען אותה מטרה. עליית פני הים, זיהום פלסטיק ונושאים רבים אחרים נמצאים בלב הדיונים. הם יכולים לחלוק לא רק בעיות נפוצות אלא גם פתרונות. כל מדינה יכולה לחלוק את החוויות והמומחיות שלה עם חברים אחרים כדי לעזור להם להתמודד עם הבעיות הייחודיות, לכאורה שלהם, אך בסופו של דבר משותפות.
לדוגמה, קפריסין עשתה משהו מדהים בהתמודדות עם תלסמיה (אנמיה ים תיכונית). לעומת זאת, במלדיביים הייתה בעיה איומה; הם הוציאו מיליונים אבל המשיכו לראות ילדים ומשפחות מתים בלי יכולת להתמודד עם זה.
באחת מפגישות שרי הבריאות, קפריסין שיתפה כיצד התמודדה בהצלחה עם תלסמיה במשך 50 השנים האחרונות. קפריסין לקחה על עצמה את המשימה לעזור למלדיביים להתמודד עם הבעיה, שהפכה לסיוט ללא מוצא, שעבורו השקיעו הון. לכן, הפתרון לבעיה הניצבת בפני האיים המלדיביים טמון בניסיונה של קפריסין.
מה שאנחנו אומרים היום הוא שאם אחד מאיתנו מוציא אגורה, פאונד או דולר, אין צורך שאחר יוציא את אותו סכום. אנו יכולים לאחד את הידע, הניסיון והמומחיות שלנו כדי למצוא פתרונות.