שערוריית אל-ג’זירה- בית המשפט ביטל החלטה למחוק חברה שהייתה מעורבת

בית המשפט ביטל החלטה למחוק חברה שהייתה מעורבת בשערוריית הסרטון של אל-ג’זירה.

ועדת הפיקוח והבקרה על נותני שירותים ביצעה טעות כאשר מחקה את החברה GIOVANI DEVELOPERS LTD ממרשם נותני השירותים של תוכנית ההשקעות בקפריסין, אליו היא הייתה רשומה מאז 2018, עקב מעורבות בשערוריית אל-ג’זירה.

מתעוררת השאלה האם ההיגיון שמאחורי ההחלטה השיפוטית הזו יחול באופן חלקי, לצד המקרה הפלילי המתנהל, הידוע משידור חומר הווידאו הרלוונטי על ידי אל-ג’זירה.
בית המשפט המנהלי מתייחס בעקיפין לחוקיות השגת הסרטון (עליו הסתמכה הוועדה) מבלי להביע עמדה בנושא.
היבט זה אינו נעלם מעיניהם של הוועדה או השירות המשפטי, שחווה את דעתו וסלל את הדרך למחיקת החברה ממרשם הרלוונטי.

הנושא צף מחדש בעקבות החלטת בית המשפט המנהלי, שביטל את החלטת הוועדה, ואף ישלם 2,000 אירו בהוצאות משפט.

הוועדה הסתמכה על סרטון אל-ג’זירה ועל דיווחים שבאו בעקבותיו, בעוד שלגבי היבטים מסוימים של המקרה, היא לא נענתה לעמדות החברה, שהודעה על מחיקתה במכתב מ-2.2.2021.

הוועדה התבססה גם על התקנות הרלוונטיות הנוגעות לחברות הפועלות במסגרת התוכנית ההשקעתית דאז, וכפי שציין בית המשפט, החלטת הוועדה ציטטה את הוראות התקנות “מבלי לפרט ולהתייחס לאירועים ו/או מרכיבים ספציפיים שיכלו לבסס הפרה לכאורה של הוראות אלה על ידי המבקשת”.

כדי לחזק את נימוקיה, בית המשפט מעלה את השאלות הבאות:
מהם האמירות ו/או הפעולות ו/או המחדלים הספציפיים מצד המבקשת או מר X.T. שסותרים את הוראות התקנות הנ”ל, ושבהתאם להוראות התקנות האמורות, מהווים הפרות של חוק 379/2020?
באופן קונקרטי, מתי בוצעו מעשים ו/או פעולות אלה, ומה הייתה הפרוצדורה שנקטו הצדדים הנוגעים בדבר (משרד הפנים והוועדה) כדי לקבוע אותם?
ובוודאי, מבלי לבחון את חוקיות החומר שהובא בחשבון על ידי הצדדים בעת גיבוש שיקול דעתם, ההתייחסות הגרידא ל”מידע שהגיע לידיעה ונוגע לחומר ששודר/הועבר בכל אמצעי התקשורת ההמוניים החזותיים והקוליים ובכל אמצעי התקשורת המודפסת ובפלטפורמות המדיה החברתית ברפובליקה ומחוצה לה ב-12 וב-13 באוקטובר 2020 ו/או לאחר מכן, אינה עונה על השאלות הללו ואינה עומדת בדרישות להנמקה מספקת של ההחלטה נשוא הערעור, על מנת לאפשר את הביקורת השיפוטית הנדרשת”.

בית המשפט מוצא “טעויות ו/או ליקויים בהליך שהוביל להוצאת ההחלטה נשוא הערעור, תוך ציון במקביל חסר בנימוק ההחלטה”.

בהחלטה מצוינים גם אירועים וממצאים “שלא הוצגו קודם לכן בפני החברה כדי שתוכל להציג את עמדתה ולהגיב עליהם, כפי שהיה לה הזכות לעשות, בהתאם לתקנה הרלוונטית”. על פי בית המשפט, זו סיבה נוספת לביטול, המהווה הפרה של הזכות לשמיעה מוקדמת.